בבא מציעא פ׳ ב

שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שְׂעוֹרִים – חַיָּיב. הָא שְׁלֹשֶׁת קַבִּין – פָּטוּר! תַּרְגְּמַהּ אַבָּיֵי: בִּמְחִיקָתָא.

תָּנוּ רַבָּנַן: קַב לְכַתָּף, אַדְרִיב לַעֲרֵיבָה. כּוֹר לִסְפִינָה, שְׁלֹשֶׁת כּוֹרִים לְבוּרְנִי גְּדוֹלָה.

אָמַר מָר: קַב לְכַתָּף. אִם אִיתָא דְּלָא מָצֵי בֵּיהּ בַּר דַּעַת הוּא, לִשְׁדְּיֵהּ! אָמַר אַבָּיֵי: בְּשֶׁחֲבָטוֹ לְאַלְתַּר. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּשֶׁלֹּא חֲבָטוֹ לְאַלְתַּר, לָא צְרִיכָא אֶלָּא לְאַגְרָא יַתִּירָא. רַב אָשֵׁי אָמַר: הוּא סָבוּר חוּלְשָׁא הוּא דְּנָקֵיט לֵיהּ.

כּוֹר לִסְפִינָה, שְׁלֹשֶׁת כּוֹרִין לְבוּרְנִי גְּדוֹלָה. אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ סְתָם סְפִינוֹת בַּת תְּלָתִין כּוֹרִין. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִקָּח וּמִמְכָּר.

מַתְנִי׳ כׇּל הָאוּמָּנִין – שׁוֹמְרֵי שָׂכָר הֵן. וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ: טוֹל אֶת שֶׁלְּךָ וְהָבֵא מָעוֹת – שׁוֹמֵר חִנָּם. שְׁמוֹר לִי וְאֶשְׁמוֹר לָךְ – שׁוֹמֵר שָׂכָר. שְׁמוֹר לִי, וְאָמַר לוֹ: הַנַּח לְפָנַי – שׁוֹמֵר חִנָּם.

הִלְוָהוּ עַל הַמַּשְׁכּוֹן – שׁוֹמֵר שָׂכָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הִלְוָהוּ מָעוֹת – שׁוֹמֵר חִנָּם, הִלְוָהוּ פֵּירוֹת – שׁוֹמֵר שָׂכָר. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: רַשַּׁאי אָדָם לְהַשְׂכִּיר מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל עָנִי לִהְיוֹת פּוֹסֵק וְהוֹלֵךְ עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמֵשִׁיב אֲבֵידָה.

גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר? דְּתַנְיָא: שׂוֹכֵר כֵּיצַד מְשַׁלֵּם? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר חִנָּם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר.

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, בְּהַהִיא הֲנָאָה דְּקָא שָׁבֵיק כּוּלֵּי עָלְמָא וְאָגַיר לֵיהּ לְדִידֵיהּ – הָוֵי עִילָּוֵיהּ שׁוֹמֵר שָׂכָר. אִי הָכִי, שׂוֹכֵר נָמֵי בְּהַהִיא הֲנָאָה דְּקָא שָׁבֵיק כּוּלֵּי עָלְמָא וּמוֹגַר לֵיהּ לְדִידֵיהּ – הָוֵי עִילָּוֵיהּ שׁוֹמֵר שָׂכָר.

אֶלָּא: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, בְּהַהִיא הֲנָאָה דְּקָא יָהֵיב לֵיהּ טְפֵי פּוּרְתָּא – הָוֵי עִילָּוֵיהּ שׁוֹמֵר שָׂכָר.

שׂוֹכֵר נָמֵי! מִי לָא עָסְקִינַן דְּקָא מְשַׁוֵּי לֵיהּ טְפֵי פּוּרְתָּא. אֶלָּא אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, בְּהַהִיא הֲנָאָה דְּתָפֵישׂ לֵיהּ אַאַגְרֵיהּ, דְּלָא בָּעֵי לְמֵיעַל וּלְמִיפַּק אַזּוּזֵי – הָוֵי עֲלֵיהּ שׁוֹמֵר שָׂכָר.

אִיבָּעֵית אֵימָא, כִּדְמַחְלֵיף רַבָּה בַּר אֲבוּהּ וְתָנֵי: שׂוֹכֵר כֵּיצַד מְשַׁלֵּם? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר חִנָּם.

וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ: ״טוֹל אֶת שֶׁלְּךָ וְהָבֵא מָעוֹת״ – שׁוֹמֵר חִנָּם. תְּנַן הָתָם: אָמַר לוֹ שׁוֹאֵל ״שַׁלַּח״, וְשִׁלְּחָהּ וּמֵתָה – חַיָּיב, וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁמַּחְזִירָהּ.

אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהֶחְזִירָהּ בְּתוֹךְ יְמֵי שְׁאֵילָתָהּ. אֲבָל לְאַחַר יְמֵי שְׁאֵילָתָהּ – פָּטוּר. מֵתִיב רַב נַחְמָן בַּר פָּפָּא: וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ ״טוֹל אֶת שֶׁלְּךָ וְהָבֵא מָעוֹת״ – שׁוֹמֵר חִנָּם.