בבא מציעא צ״ה ב

דִּכְתִיבָא בְּהֶדְיָא – קָתָנֵי, דְּאָתְיָא מִדְּרָשָׁא – לָא קָתָנֵי.

תָּא שְׁמַע: שְׁאָלָהּ וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שְׂכָרָהּ וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שְׁאָלָהּ וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שְׂכָרָהּ וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים עוֹשִׂין מְלָאכָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וָמֵתָה – פָּטוּר.

סַבְרוּהָ הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר דָּמֵי! וְהָא הַאי תַּנָּא קָתָנֵי מִילְּתָא דְּאָתְיָא מִדְּרָשָׁא, וְאִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם לָא קָתָנֵי!

הָא מַנִּי – רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּשׁוֹמֵר חִנָּם דָּמֵי, וְתַנָּא שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהוּא הַדִּין לְשׁוֹמֵר שָׂכָר.

אִיבָּעֵית אֵימָא כִּדְמַחְלֵיף רַבָּה בַּר אֲבוּהּ וְתָנֵי: שׂוֹכֵר כֵּיצַד מְשַׁלֵּם? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר חִנָּם.

אָמַר רַב הַמְנוּנָא: לְעוֹלָם הוּא חַיָּיב עַד שֶׁתְּהֵא פָּרָה וְחוֹרֵשׁ בָּהּ, חֲמוֹר וּמְחַמֵּר אַחֲרֶיהָ, וְעַד שֶׁיְּהוּ בְּעָלִים מִשְּׁעַת שְׁאֵילָה עַד שְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה. אַלְמָא קָסָבַר ״בְּעָלָיו עִמּוֹ״ – אַכּוּלַּהּ מִילְּתָא מַשְׁמַע.

מֵתִיב רָבָא: שְׁאָלָהּ וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שְׂכָרָהּ וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שְׂכָרָהּ וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, שְׁאָלָהּ וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים עוֹשִׂין מְלָאכָה בְּמָקוֹם אַחֵר וָמֵתָה – פָּטוּר. מַאי לָאו ״בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת״?

לָא, בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה. אֶלָּא, מַאי ״מָקוֹם אַחֵר״? דְּקָא מְרַפֵּי וְאָזֵיל קַמַּהּ.

וְהָא מִדְּסֵיפָא ״עַל גַּבָּהּ״ הָוֵי, רֵישָׁא בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: שְׁאָלָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל בְּעָלֶיהָ, שְׂכָרָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים חוֹרְשִׁין עַל גַּבָּהּ וָמֵתָה – חַיָּיב!

אָמְרִי: רֵישָׁא וְסֵיפָא בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה, וְרֵישָׁא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן, וְסֵיפָא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן. רֵישָׁא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאַף עַל גַּב דְּלָאו עַל גַּבָּהּ אֶלָּא בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה, כֵּיוָן דַּהֲווֹ בְּעָלִים בִּשְׁעַת שְׁאֵילָה – פָּטוּר. וְסֵיפָא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאַף עַל גַּב דְּעַל גַּבָּהּ, כֵּיוָן דְּלָא הֲווֹ בְּעָלִים בִּשְׁעַת שְׁאֵילָה – חַיָּיב.

הַאי מַאי?! אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת, וְסֵיפָא בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה – הַיְינוּ רְבוּתָא.

אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רֵישָׁא וְסֵיפָא בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה, מַאי רְבוּתָא? אִידֵּי וְאִידֵּי בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה הָוֵי!

וְעוֹד, תַּנְיָא: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם״ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאִם בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם? אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ״ – לוֹמַר לָךְ: הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵילָה – אֵין צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה, הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה – צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵילָה.

וְתַנְיָא אִידַּךְ: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם? אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ״? לוֹמַר לְךָ: כֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה מֵרְשׁוּת מַשְׁאִיל שָׁעָה אַחַת בִּבְעָלִים וָמֵתָה – פָּטוּר. תְּיוּבְתָּא דְּרַב הַמְנוּנָא. תְּיוּבְתָּא.

אַבָּיֵי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה, וּמְתָרֵץ לִקְרָאֵי כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה. רָבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹנָתָן, וּמְתָרֵץ לִקְרָאֵי כְּרַבִּי יוֹנָתָן.

אַבָּיֵי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה וּמְתָרֵץ לִקְרָאֵי כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה: ״בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״, טַעְמָא דְּלֵיתֵיהּ בְּתַרְוַיְיהוּ, הָא אִיתֵיהּ בַּחֲדָא וְלֵיתֵיהּ בַּחֲדָא – פָּטוּר.

וְהָא כְּתִיב: ״אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם״, טַעְמָא דְּאִיתֵיהּ בְּתַרְוַיְיהוּ, הָא אִי אִיתֵיהּ בַּחֲדָא וְלֵיתֵיהּ בַּחֲדָא – מִחַיַּיב.

לוֹמַר לָךְ: הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵילָה – אֵינוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה, הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה – צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵילָה.