ביצה כ״ו א

אִם יֵשׁ בּוֹ מוּם — יַעֲלֶה וְיִשְׁחוֹט, וְאִם לָאו — לֹא יִשְׁחוֹט. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין מוּמוֹ נִיכָּר מִבְּעוֹד יוֹם, אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן —

גְּמָ׳ בְּמַאי קָא מִפַּלְגִי? אִי נֵימָא בְּרוֹאִין מוּמִין קָמִפַּלְגִי, דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: רוֹאִין מוּמִין בְּיוֹם טוֹב, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: אֵין רוֹאִין מוּמִין בְּיוֹם טוֹב, וְלִפַּלְגוּ בְּרוֹאִין מוּמִין דְּעָלְמָא!

בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לַבּוֹר אִצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים לַעֲרֵים וְלַסְּקֵיהּ כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — קָא מַשְׁמַע לַן.

אִי הָכִי, ״לֹא יִשְׁחוֹט״? ״לֹא יַעֲלֶה וְיִשְׁחוֹט״ מִבְּעֵי לֵיהּ! לָא צְרִיכָא — דַּעֲבַר וְאַסְּקֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לִשְׁחֲטֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

לִשְׁחֲטֵיהּ?! הָא תָּם הוּא! לָא צְרִיכָא, דִּנְפַל בֵּיהּ מוּמָא. וְהָא מוּקְצֶה הוּא!

אֶלָּא: דִּנְפַל בֵּיהּ מוּם עוֹבֵר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְהַשְׁתָּא הֲוָה לֵיהּ מוּם קָבוּעַ. מַהוּ דְּתֵימָא: דְּדַעְתֵּיהּ עִלָּוֵיהּ, וְנִשְׁחֲטֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

תָּנוּ רַבָּנַן: בְּכוֹר תָּם שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יֵרֵד מוּמְחֶה וְיִרְאֶה, אִם יֵשׁ בּוֹ מוּם — יַעֲלֶה וְיִשְׁחוֹט, וְאִם לָאו — לֹא יִשְׁחוֹט. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: הֲרֵי אָמְרוּ אֵין רוֹאִין מוּמִין בְּיוֹם טוֹב. כֵּיצַד? נוֹלַד בּוֹ מוּם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֵין מְבַקְּרִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב. נוֹלַד בּוֹ מוּם