חגיגה כ״ב א

וְכַחֲלָלָהּ, בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת חוֹזְרוֹת לִמְקוֹמָן.

סָבַר לַהּ כְּהָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שָׁנוּ כָּאן: שֵׁשׁ רִאשׁוֹנוֹת — בֵּין לַקּוֹדֶשׁ, בֵּין לְחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ. אַחֲרוֹנוֹת — לַקּוֹדֶשׁ, אֲבָל לֹא לְחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ.

מַאי אִיכָּא בֵּין דְּרָבָא לִדְרַבִּי אִילָא?

אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ סַל וְגַרְגוּתְנִי שֶׁמִּילְּאָן כֵּלִים וְהִטְבִּילָן. לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם חֲצִיצָה — אִיכָּא. לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַטְבִּיל מְחָטִין וְצִינּוֹרִיּוֹת בִּכְלִי שֶׁאֵין בְּפִיו כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד — סַל וְגַרְגוּתְנִי שֶׁאֵין בְּפִיהֶן כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, לֵיכָּא.

וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: סַל וְגַרְגוּתְנִי שֶׁמִּילְּאָן כֵּלִים וְהִטְבִּילָן — טְהוֹרִין.

וּמִקְוֶה שֶׁחֲלָקוֹ בְּסַל וְגַרְגוּתְנִי — הַטּוֹבֵל שָׁם לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. דְּהָא אַרְעָא כּוּלַּהּ חַלְחוֹלֵי מְחַלְחֲלָא, וּבָעֵינַן דְּאִיכָּא אַרְבָּעִים סְאָה בְּמָקוֹם אֶחָד.

וְהָנֵי מִילֵּי בִּכְלִי טָהוֹר, אֲבָל בִּכְלִי טָמֵא, מִיגּוֹ דְּסָלְקָא טְבִילָה לְכוּלֵּיהּ גּוּפֵיהּ דְּמָנָא, סָלְקָא לְהוּ נָמֵי לְכֵלִים דְּאִית בֵּיהּ.

דִּתְנַן: כֵּלִים שֶׁמִּילְּאָן כֵּלִים וְהִטְבִּילָן — הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. וְאִם לֹא טָבַל, מַיִם הַמְעוֹרָבִים — עַד שֶׁיִּהְיוּ מְעוֹרָבִין כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. מַאי קָאָמַר וְאִם לֹא טָבַל? הָכִי קָאָמַר: וְאִם אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְבִּילוֹ, וּמַיִם הַמְעוֹרָבִין עַד שֶׁיְּהוּ מְעוֹרָבִין כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד.

וְהָא דְּרָבָא וּדְרַבִּי אִילָא תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: סַל וְגַרְגוּתְנִי שֶׁמִּילְּאָן כֵּלִים וְהִטְבִּילָן בֵּין לַקּוֹדֶשׁ בֵּין לַתְּרוּמָה, טְהוֹרִין. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: לַתְּרוּמָה אֲבָל לֹא לַקּוֹדֶשׁ.

אִי הָכִי, תְּרוּמָה נָמֵי! לְמַאן קָאָמְרִינַן — חֲבֵרִים, חֲבֵרִים מִידָּע יָדְעִי.

אִי הָכִי, קוֹדֶשׁ נָמֵי! חָזֵי לֵיהּ עַם הָאָרֶץ וְאָזֵיל מַטְבִּיל.

תְּרוּמָה נָמֵי, חָזֵי לֵיהּ עַם הָאָרֶץ וְאָזֵיל מַטְבִּיל! לָא מְקַבְּלִינַן מִינַּיְיהוּ.

קוֹדֶשׁ נָמֵי, לָא נְקַבֵּיל מִינַּיְיהוּ! הָוְיָא לֵיהּ אֵיבָה.

תְּרוּמָה נָמֵי, הָוְיָא לֵיהּ אֵיבָה! לָא אִיכְפַּת לֵיהּ, דְּאָזֵיל יָהֵיב לֵיהּ לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ חַבְרֵיהּ.

וּמַאן תַּנָּא דְּחָיֵישׁ לְאֵיבָה — רַבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מִפְּנֵי מָה הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טׇהֳרַת יַיִן וָשֶׁמֶן כׇּל יְמוֹת הַשָּׁנָה — כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא כׇּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹלֵךְ וּבוֹנֶה בָּמָה לְעַצְמוֹ, וְשׂוֹרֵף פָּרָה אֲדוּמָּה לְעַצְמוֹ.

אָמַר רַב פָּפָּא: כְּמַאן מְקַבְּלִינַן הָאִידָּנָא סָהֲדוּתָא מֵעַם הָאָרֶץ — כְּמַאן כְּרַבִּי יוֹסֵי.

וְנֵיחוּשׁ לִשְׁאֵלָה.

דִּתְנַן: כְּלִי חֶרֶס מַצִּיל עַל הַכֹּל, דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינוֹ מַצִּיל אֶלָּא עַל אוֹכָלִים וְעַל הַמַּשְׁקִים וְעַל כְּלֵי חֶרֶס.

אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: מִפְּנֵי מָה? אָמְרוּ בֵּית שַׁמַּאי: מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָמֵא עַל גַּבֵּי עַם הָאָרֶץ, וְאֵין כְּלִי טָמֵא חוֹצֵץ. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל: וַהֲלֹא טִיהַרְתֶּם אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין שֶׁבְּתוֹכוֹ! אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: כְּשֶׁטִּיהַרְנוּ אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין שֶׁבְּתוֹכוֹ —