חולין קי״ד ב

היא עצמה בחלבה מנין אמרת קל וחומר ומה במקום שלא נאסר פרי עם פרי בשחיטה נאסר פרי עם האם בשחיטה מקום שנאסר פרי עם פרי בבשול אינו דין שנאסר פרי עם האם בבשול תלמוד לומר בחלב אמו

הא למה לי קרא הא אתיא לה אמר רב אחדבוי בר אמי משום דאיכא למימר סוס בן סוסיא אחי פרדה יוכיח שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם האם

התם זרע האב הוא דקא גרים

דהא פרד בן סוסיא אחי פרדה יוכיח שמותר פרי עם פרי ואסור פרי עם האם

אלא אמר מר בריה דרבינא משום דאיכא למימר עבד בן שפחה אחי משוחררת יוכיח שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם האם

התם גט שיחרור הוא דקא גרים דהא עבד בן משוחררת אחי שפחה יוכיח שמותר פרי עם פרי ואסור פרי עם האם

אלא אמר רב אידי בר אבין משום דאיכא למימר כלאי זרעים יוכיחו שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם האם כלום נאסר פרי עם פרי אלא על ידי האם דהא חיטי ושערי בכדא ולא מיתסרו

אלא אמר רב אשי משום דאיכא למימר מה לפרי עם פרי שכן שני גופים תאמר בפרי עם האם שכן גוף אחד משום הכי איצטריך קרא

אמר רב אשי מנין לבשר בחלב שאסור באכילה שנאמר לא תאכל כל תועבה כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל

ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין כדרבי אבהו דאמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלה לגר בנתינה ולגוי במכירה

דתניא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי אין לי אלא לגר בנתינה ולגוי במכירה לגר במכירה מנין תלמוד לומר לגר תתננה או מכר

לגוי בנתינה מנין תלמוד לומר תתננה או מכר לנכרי נמצא אחד גר ואחד גוי בין במכירה בין בנתינה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולגוי במכירה

מאי טעמא דרבי יהודה אי סלקא דעתך כדקאמר רבי מאיר לכתוב רחמנא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכר או למה לי שמע מינה לדברים ככתבן הוא דאתא לגר בנתינה ולגוי במכירה

ורבי מאיר אמר לך האי או להקדים נתינה דגר למכירה דגוי ורבי יהודה להקדים נתינה דגר למכירה דגוי לא צריך קרא סברא הוא זה אתה מצווה להחיותו וזה אי אתה מצווה להחיותו

(סימן שבת חורש וכלאי זרעים אותו ואת בנו ושילוח הקן)

אלא מעתה