חולין קכ״א ב

שסופה לטמא טומאה חמורה

אמר חזקיה הואיל ויכול לגוררה ולהעמידה על פחות מכזית

אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא ומי אמר חזקיה הכי והא איתמר שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת חזקיה אמר אינה לאברים רבי יוחנן אמר ישנה לאברים

חזקיה אמר אינה לאברים מתה היא רבי יוחנן אמר ישנה לאברים לאו מתה היא

אמר ליה יצתה מכלל חיה ולכלל מתה לא באת

גופא שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת חזקיה אמר אינה לאברים רבי יוחנן אמר ישנה לאברים אמר רבי אלעזר נקוט להא דרבי יוחנן בידך דתני רב אושעיא כוותיה

דתני רב אושעיא ישראל ששחט בהמה טמאה לגוי שחט בה שנים או רוב שנים ומפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות

אבר הפורש ממנה כפורש מן החי ובשר הפורש ממנה כבשר הפורש מן החי ואסור לבני נח ואפילו לאחר שתצא נפשה

שחט בה אחד או רוב אחד אינה מטמאה טומאת אוכלין נחרה אין בה טומאה של כלום

וגוי ששחט בהמה טהורה לישראל ומפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלה

אבר הפורש ממנה כפורש מן החי ובשר הפורש ממנה כפורש מן החי ואסור לבני נח ואפילו לאחר שתצא נפשה

שחט בה אחד או רוב אחד אינה מטמאה טומאת אוכלין נחרה אין בה טומאה של כלום

שחט גוי במקום שאין עושה אותה טרפה ובא ישראל וגמרה כשרה

שחט ישראל בין במקום שעושה אותה טרפה ובין במקום שאין עושה אותה טרפה ובא גוי וגמר שחיטתו פסולה

הרוצה שיאכל מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית שחיטתה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה ואוכלו אחד גוי ואחד ישראל מותרין בו

מסייע ליה לרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיין הרוצה שיבריא חותך כזית בשר מבית שחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה אחד גוי ואחד ישראל מותרים בו

בעי רבי אלעזר שהה בה דרס בה מהו

אמר ליה ההוא סבא הכי אמר רבי יוחנן צריכה הכשר שחיטה כבהמה טהורה הכשר למאי אמר רב שמואל בר יצחק בדיקת סכין

בעא מיניה רבי זירא מרב ששת מהו שתציל על הבלועין שבתוכה

אמר ליה מטמאה טומאת אוכלין ומצלת אמר ליה אינה מטמאה טומאת נבלות ולא תציל

אמר אביי אינה מצלת על הבלועים שבתוכה דהא מטמאה טומאת אוכלין והרובעה חייב דהא אינה מטמאה טומאת נבלה

רבי יהודה אומר האלל [וכו׳] אמר רב הונא והוא שכנסו

ואמר רב הונא שני חצאי זיתים שישנן על גבי העור העור מבטלן