חולין קכ״ח ב

מהו שתעשה יד לחברתה תיקו

אמר רב פפא הרי אמרו יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפתה רבי יהודה מטהר וחכמים אומרים אם יכול לחיות טהור ואם לאו טמא

בעי רב פפא מהו שיעשה יד לחבירו תיקו

אמר רבי זירא הרי אמרו אבן שבזוית כשהוא חולץ חולץ את כולה וכשהוא נותץ נותץ את שלו ומניח את של חבירו

בעי רבי זירא מהו שתעשה יד לחברתה תיקו

מתה הבהמה מאי איכא בין אבר מן החי לאבר של הנבלה

איכא בינייהו בשר הפורש ממנו מאבר בהמה דאילו בשר הפורש מאבר מן החי לא מטמא מאבר מן הנבלה מטמא

אבר מן החי דמטמא מאי קרא אמר רב יהודה אמר רב וכי ימות מן הבהמה

והאי מיבעי ליה לכאידך דרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא וכי ימות מן הבהמה מקצת בהמה מטמאה ומקצת בהמה אינה מטמאה ואיזו זו זו טרפה ששחטה

אם כן לכתוב רחמנא מבהמה מאי מן הבהמה שמע מינה תרתי

אי הכי אפילו בשר נמי לא סלקא דעתך דתניא יכול יהא בשר הפורש מן החי טמא תלמוד לומר וכי ימות מן הבהמה מה מיתה שאינה עושה חליפין אף כל שאינו עושה חליפין דברי רבי יוסי

רבי עקיבא אומר בהמה מה בהמה גידים ועצמות אף כל גידים ועצמות רבי אומר בהמה מה בהמה בשר גידים ועצמות אף כל בשר גידים ועצמות

מאי איכא בין רבי לרבי עקיבא איכא בינייהו ארכובה

בין רבי עקיבא לרבי יוסי הגלילי מאי איכא בינייהו אמר רב פפא כוליא וניב שפתים איכא בינייהו

תניא נמי גבי שרצים כהאי גוונא יכול בשר הפורש מן השרצים יהא טמא תלמוד לומר במתם מה מיתה שאינה עושה חליפין אף כל שאינה עושה חליפין דברי רבי יוסי הגלילי

רבי עקיבא אומר שרץ מה שרץ גידים ועצמות אף כל גידים ועצמות רבי אומר שרץ מה שרץ בשר גידים ועצמות אף כל בשר גידים ועצמות

בין רבי לרבי עקיבא איכא בינייהו ארכובה בין רבי עקיבא לרבי יוסי הגלילי מאי איכא בינייהו אמר רב פפא כוליא וניב שפתים איכא בינייהו

וצריכא דאי אשמעינן בהמה היינו טעמא דלא מטמא מחיים משום דלא מטמא בכעדשה אבל שרץ דמטמא בכעדשה אימא לטמא מחיים

ואי אשמועינן שרץ משום דלא מטמא במשא לא מטמא מחיים אבל בהמה דמטמא במשא אימא תטמא מחיים צריכא

תנו רבנן החותך כזית בשר מאבר מן החי חתכו ואחר כך חישב עליו טהור

חישב עליו ואחר כך חתכו טמא

רבי אסי לא על לבי מדרשא אשכחיה לרבי זירא אמר ליה מאי אמור בבי מדרשא אמר ליה מאי קשיא לך אמר ליה דקתני חישב ואחר כך חתכו טמא