חולין קל״ב ב

אמר רב אושעיא בבא לידי כהן ומכרו לישראל במומו

השוחט לכהן ולגוי פטור מן המתנות וליתני כהן וגוי פטורין מן המתנות אמר רבא זאת אומרת הדין עם הטבח

דרש רבא מאת העם ולא מאת הכהנים כשהוא אומר מאת זבחי הזבח הוי אומר אפילו טבח כהן במשמע

אושפיזיכניה דרבי טבלא כהן הוה והוה דחיק ליה מלתא אתא לקמיה דרבי טבלא אמר ליה זיל אישתתף בהדי טבחי ישראל דמגו דמפטרי ממתנתא משתתפי בהדך

חייביה רב נחמן אמר ליה והא רבי טבלא פטרן אמר ליה זיל אפיק ואי לא מפקינא לך רבי טבלא מאונך

אזל רבי טבלא קמיה דרב נחמן אמר ליה מאי טעמא עביד מר הכי אמר ליה דכי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא אמר רבי יהושע בן לוי זקני דרום אמרו כהן טבח שתים ושלש שבתות פטור מן המתנות מכאן ואילך חייב במתנות

אמר ליה ולעביד ליה מר מיהת כרבי אחא בר חנינא אמר ליה הני מילי דלא קבע מסחתא אבל הכא הא קבע מסחתא

אמר רב חסדא האי כהנא דלא מפריש מתנתא ליהוי בשמתא דאלהי ישראל אמר רבה בר רב שילא הני טבחי דהוצל קיימי בשמתא דרב חסדא הא עשרים ותרתי שנין

למאי הלכתא אילימא דתו לא משמתינן להו והא תניא במה דברים אמורים במצות לא תעשה אבל במצות עשה כגון אומרים לו עשה סוכה ואינו עושה לולב ואינו עושה עשה ציצית ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו

אלא דקנסינן להו בלא אתרייתא כי הא דרבא קניס אטמא רב נחמן בר יצחק קניס גלימא

ואמר רב חסדא זרוע לאחד וקבה לאחד לחיים לשניים איני והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר במערבא פלגינן להו גרמא גרמא

התם בדתורא

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אסור לאכול מבהמה שלא הורמה מתנותיה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל האוכל מבהמה שלא הורמה מתנותיה כאילו אוכל טבלים ולית הלכתא כוותיה

אמר רב חסדא מתנות כהונה אין נאכלות אלא צלי ואין נאכלות אלא בחרדל מאי טעמא אמר קרא למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים

ואמר רב חסדא עשרים וארבע מתנות כהונה כל כהן שאינו בקי בהן אין נותנין לו מתנה ולאו מילתא היא דתניא רבי שמעון אומר כל כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה שנאמר המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה

אין לי אלא זה בלבד מנין לרבות חמש עשרה עבודות כגון היציקות והבלילות והפתיתות והמליחות תנופות והגשות [והקמיצות] הקטרות (והמציות) [והמליקות]