חולין קל״ו ב

דלא כרבי אלעאי

אי מה תרומה ממין על שאינו מינו לא אף ראשית הגז ממין על שאינו מינו לא

וגבי תרומה מנלן דתניא היו לו שני מיני תאנים שחורות ולבנות וכן שני מיני חטין אין תורמים ומעשרים מזה על זה רבי יצחק אומר משום רבי אלעאי בית שמאי אומרים אין תורמין ובית הלל אומרים תורמין אף ראשית הגז ממין על שאינו מינו לא

אין והתנן היו לו שני מינים שחופות ולבנות מכר לו שחופות אבל לא לבנות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו

אלא מעתה סיפא דקתני זכרים אבל לא נקבות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו הכי נמי משום דתרי מיני נינהו

אלא עצה טובה קא משמע לן דליתיב ליה מהאי דרכיך ומהאי דאשון הכא נמי עצה טובה קא משמע לן דליתיב להו מתרוייהו

הא אוקימנא למתניתין דלא כרבי אלעאי

אי מה תרומה בעינן ראשית ששיריה ניכרין אף ראשית הגז ששיריה ניכרין אין

והתנן האומר כל גרני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום הא כל גזיי ראשית דבריו קיימין ותניא אידך לא אמר כלום

אלא לאו שמע מינה הא רבי אלעאי והא רבנן שמע מינה

אמר רב נחמן בר יצחק האידנא נהוג עלמא כהני תלת סבי כרבי אלעאי בראשית הגז דתניא רבי אלעאי אומר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ

וכרבי יהודה בן בתירה בדברי תורה דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה

וכרבי יאשיה בכלאים דתניא רבי יאשיה אומר לעולם אין חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד

חומר בזרוע [וכו׳] וליתני חומר בראשית הגז שנוהג בטרפות מה שאין כן במתנות

אמר רבינא הא מני רבי שמעון היא דתניא רבי שמעון פוטר את הטרפות מראשית הגז מאי טעמא דרבי שמעון יליף נתינה נתינה ממתנות מה מתנות טרפה לא אף ראשית הגז נמי טרפה לא

ואי יליף נתינה נתינה ממתנות לילף נתינה נתינה מתרומה מה תרומה בארץ אין בחוצה לארץ לא אף ראשית הגז נמי בארץ אין בחוצה לארץ לא אלמה תנן ראשית הגז נוהג בארץ ובחוצה לארץ

אלא היינו טעמא דרבי שמעון דיליף צאן צאן ממעשר מה מעשר טרפה לא אף ראשית הגז טרפה לא

והתם מנלן דכתיב כל אשר יעבר תחת השבט פרט לטרפה שאינה עוברת ולילף צאן צאן מבכור מה בכור אפילו טרפה אף ראשית הגז אפילו טרפה

מסתברא ממעשר הוה ליה למילף שכן זכרים טמאין

במרובין מרחם

אדם פשוט לפני הדבור

אדרבה מבכור הוה ליה למילף שכן יתום שלקחו

בשותפות נתנו בפני כהן