חולין י״ט ב

דאם כן מפסדת לה לקמייתא התם מאי טעמא קא מכשרת דכי נפקא חיותא בהכשירה קא נפקא הכא נמי כי נפקא חיותא בהגרמה קא נפקא

איקלע רב נחמן לסורא בעו מיניה שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש מהו אמר להו לאו היינו דרבי אלעזר בר מניומי דאמר רבי אלעזר בר מניומי שחיטה העשויה כמסרק כשרה

ודלמא במקום שחיטה במקום שחיטה מאי למימרא מהו דתימא בעינן שחיטה מפורעת וליכא קא משמע לן

(סימן בכד)

יתיב רבי אבא אחוריה דרב כהנא ויתיב רב כהנא קמיה דרב יהודה ויתיב וקאמר שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש מהו אמר ליה שחיטתו כשרה

הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש מהו אמר ליה שחיטתו פסולה

שחט במקום נקב מהו אמר ליה שחיטתו כשרה

שחט ופגע בו נקב מהו אמר ליה שחיטתו פסולה

אזל רבי אבא אמרה קמיה דרבי אלעזר אזל רבי אלעזר אמרה קמיה דרבי יוחנן אמר ליה מאי שנא

אמר ליה שחט במקום נקב נעשה כמי ששחט גוי וגמר ישראל שחט ופגע בו נקב נעשה כמי ששחט ישראל וגמר גוי קרי עליה גוי גוי

אמר רבא שפיר קרי עליה גוי גוי בשלמא התם מדהוה ליה לישראל למשחט רובא ולא שחט כי נפקא חיותא בידא דגוי קא נפקא אלא הכא מכדי משחט שחיט מה לי במקום נקב מה לי פגע בו נקב

מתני׳ השוחט מן הצדדין שחיטתו כשרה המולק מן הצדדין מליקתו פסולה השוחט מן העורף שחיטתו פסולה המולק מן העורף מליקתו כשירה השוחט מן הצואר שחיטתו כשרה המולק מן הצואר מליקתו פסולה שכל העורף כשר למליקה וכל הצואר כשר לשחיטה נמצא כשר בשחיטה פסול במליקה כשר במליקה פסול בשחיטה

גמ׳ מאי עורף אילימא עורף ממש מאי אריא שוחט אפילו מולק נמי ממול ערפו אמר רחמנא ולא ערפו אלא מאי עורף ממול עורף כדקתני סיפא כל העורף כשר למליקה

מנהני מילי דתנו רבנן ממול ערפו מול הרואה את העורף וכן הוא אומר והוא ישב ממלי ואומר כי פנו אלי ערף ולא פנים מאי ואומר וכי תימא עורף גופיה לא ידעינן היכא דנדע מול דידיה היכא תא שמע כי פנו אלי ערף ולא פנים מכלל דעורף להדי פנים

אמרי בני רבי חייא מצות מליקה מחזיר סימנים לאחורי העורף ומולק איכא דאמרי אף מחזיר ואיכא דאמרי מחזיר דוקא

ומסתברא כמאן דאמר אף מחזיר ממאי מדקתני השוחט מן העורף שחיטתו פסולה המולק מן העורף מליקתו כשרה