חולין כ״ד א

אמר קרא ושחט וחוקה בשחיטה אין בעריפה לא

וכל היכא דכתיב ביה חוקה לא דרשינן קל וחומר והא גבי יום הכפורים דכתיב ביה חוקה ותניא ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת

שיכול והלא דין הוא ומה במקום שלא קדש הגורל קדש השם מקום שקדש הגורל אינו דין שקדש השם תלמוד לומר ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת

טעמא דכתב רחמנא ועשהו חטאת הא לאו הכי דרשינן קל וחומר

מיעט רחמנא גבי עגלה הערופה זאת בעריפה ואין אחרת בעריפה

ותהא עגלה כשרה בשחיטה מקל וחומר ומה פרה שלא הוכשרה בעריפה כשרה בשחיטה עגלה שכשרה בעריפה אינו דין שהוכשרה בשחיטה אמר קרא וערפו העגלה בעריפה אין בשחיטה לא

מתני׳ כשר בכהנים פסול בלוים כשר בלוים פסול בכהנים

גמ׳ תנו רבנן כהנים במומין פסולים בשנים כשרים לוים במומין כשרים בשנים פסולים נמצא כשר בכהנים פסול בלוים כשר בלוים פסול בכהנים

מנא הני מילי דתנו רבנן זאת אשר ללוים מה תלמוד לומר לפי שנאמר ומבן חמשים שנה ישוב למדנו ללוים שהשנים פוסלין בהם יכול מומין פוסלין בהם ודין הוא ומה כהנים שאין השנים פוסלין בהן מומין פוסלין בהן לוים שהשנים פוסלין בהם אינו דין שיהו מומין פוסלין בהם תלמוד לומר זאת אשר ללוים זאת ללוים ואין אחרת ללוים

יכול יהו הכהנים פסולין בשנים והלא דין הוא ומה לוים שאין מומין פוסלין בהם שנים פוסלין בהם כהנים שהמומין פוסלין בהם אינו דין שיהו שנים פוסלין בהם תלמוד לומר אשר ללוים ולא אשר לכהנים

יכול אף בשילה ובבית עולמים כן תלמוד לומר לעבד עבדת עבודה ועבדת משא לא אמרתי אלא בזמן שהעבודה בכתף

כתוב אחד אומר מבן חמש ועשרים שנה ומעלה וכתוב אחד אומר מבן שלשים אי אפשר לומר שלשים שכבר נאמר חמש ועשרים ואי אפשר לומר חמש ועשרים שכבר נאמר שלשים הא כיצד חמש ועשרים לתלמוד ושלשים לעבודה

מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים שוב אינו רואה רבי יוסי אומר שלש שנים שנאמר ולגדלם שנים שלש וללמדם ספר ולשון כשדים

ואידך שאני לשון כשדים דקליל ואידך שאני הלכות עבודה דתקיפין

תנו רבנן כהן משיביא שתי שערות עד שיזקין כשר לעבודה ומומין פוסלין בו בן לוי מבן שלשים ועד בן חמשים כשר לעבודה ושנים פוסלין בו במה דברים אמורים באהל מועד שבמדבר אבל בשילה ובבית עולמים אין נפסלין אלא בקול אמר רבי יוסי מאי קרא