חולין ל״ז א

מאי כי מהניא חבת הקדש לפסולא דגופיה אבל למימנא ביה ראשון ושני לא או דלמא לא שנא תיקו

מתני׳ השוחט את המסוכנת רבן שמעון בן גמליאל אומר עד שתפרכס ביד וברגל רבי אליעזר אומר דיה אם זינקה אמר רבי שמעון השוחט בלילה ולמחר השכים ומצא כתלים מלאים דם כשרה שזינקה וכמדת רבי אליעזר וחכמים אומרים עד שתפרכס או ביד או ברגל או עד שתכשכש בזנבה

אחד בהמה דקה ואחד בהמה גסה בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאינה אלא הוצאת נפש בלבד במה דברים אמורים שהיתה בחזקת מסוכנת אבל אם היתה בחזקת בריאה אפילו אין בה אחד מכל הסימנים הללו כשרה

גמ׳ מסוכנת ממאי דשריא וממאי תיסק אדעתין דאסירא דכתיב זאת החיה אשר תאכלו חיה אכול ושאינה חיה לא תאכל והא מסוכנת אינה חיה

מדאמר רחמנא נבלה לא תאכל מכלל דמסוכנת שריא דאי סלקא דעתך מסוכנת אסירא השתא מחיים אסירא לאחר מיתה מיבעי

ודלמא היינו נבלה היינו מסוכנת לא סלקא דעתך דכתיב וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה לאחר מיתה הוא דקרייה רחמנא נבלה מחיים לא אקרי נבלה

ודלמא לעולם אימא לך היינו נבלה היינו מסוכנת מחיים בעשה לאחר מיתה בלאו

אלא מדאמר רחמנא טרפה לא תאכל מכלל דמסוכנת שריא דאי סלקא דעתך מסוכנת אסירא השתא מסוכנת דלא מחסרא אסירא טרפה מיבעיא

ודלמא היינו טרפה היינו מסוכנת ולעבור עליו בעשה ולא תעשה אם כן נבלה דכתב רחמנא למה לי ומה מחיים קאי עלה בלאו ועשה לאחר מיתה מיבעיא

ודלמא היינו נבלה היינו טרפה היינו מסוכנת ולעבור עליו בשני לאוין ועשה

אלא מהכא וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו ואמר מר למאי הלכתא אמרה התורה יבא איסור נבלה ויחול על איסור חלב יבא איסור טרפה ויחול על איסור חלב