חולין ל״ח ב

או כשב פרט לכלאים או עז פרט לנדמה כי יולד פרט ליוצא דופן שבעת ימים פרט למחוסר זמן תחת אמו פרט ליתום

האי יתום היכי דמי אילימא דילידתיה אמיה והדר מתה לעולם תיחי ותיזיל אלא דמתה והדר ילידתיה מכי יולד נפקא

אלא פשיטא זה פירש למיתה וזה פירש לחיים אי אמרת בשלמא בעינן חיותא בסוף לידה היינו דאיצטריך קרא למעוטי אלא אי אמרת לא בעינן חיותא בסוף לידה למה ליה מכי יולד נפקא

אמר רבא הלכתא כי הא מתניתא בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה

במה דברים אמורים ביד אבל ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשרה במה דברים אמורים בדקה אבל בגסה בין ביד בין ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשרה ועוף אפילו לא רפרף אלא גפו ולא כשכש אלא זנבו הרי זה פירכוס

מאי קא משמע לן כולהו תננהי בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאינה אלא הוצאת נפש יד אין רגל לא דקה אין גסה לא עוף איצטריכא ליה דלא תנן

מתני׳ השוחט לנכרי שחיטתו כשרה ורבי אליעזר פוסל אמר רבי אליעזר אפילו שחטה לאכול לנכרי מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה

אמר רבי יוסי קל וחומר הדברים ומה במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט

גמ׳ הני תנאי אית להו דרבי אליעזר ברבי יוסי דתניא אמר רבי אליעזר ברבי יוסי שמעתי שהבעלים מפגלין

מיהו תנא קמא סבר אי שמעיניה דחשיב אין אי לא לא סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה לא אמרינן רבי אליעזר סבר אף על גב דלא שמעיניה דחשיב סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה אמרינן ואתא רבי יוסי למימר אף על גב דשמעיניה דחשיב זה מחשב וזה עובד לא אמרינן

איכא דאמרי בדשמעיניה דחשיב פליגי תנא קמא סבר כי אמרינן זה מחשב וזה עובד הני מילי בפנים אבל בחוץ לא חוץ מפנים