חולין ה׳ א

לא הוה מפליג נפשיה מיניה מנלן אילימא מדכתיב כמוני כמוך כעמי כעמך אלא מעתה כסוסי כסוסיך הכי נמי אלא מה דהוי אסוסיך תהוי אסוסי הכי נמי מאי דהוי עלך ועילוי עמך תיהוי עלי ועילוי עמי

אלא מהכא ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון מאי גורן אילימא גורן ממש אטו שער שומרון גורן הוה אלא כי גורן דתנן סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה

לימא מסייע ליה והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ואמר רב יהודה אמר רב מבי טבחי דאחאב על פי הדבור שאני

מאי עורבים אמר רבינא עורבים ממש אמר ליה רב אדא בר מניומי ודלמא תרי גברי דהוי שמייהו עורבים מי לא כתיב ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב וגו׳ אמר ליה איתרמאי מילתא דתרוייהו הוה שמייהו עורבים

ודלמא על שם מקומן מי לא כתיב וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה וקשיא לן קרי לה נערה וקרי לה קטנה ואמר רבי פדת קטנה דמן נעורן אם כן עורביים מיבעי ליה

לימא מסייע ליה הכל שוחטין ואפילו כותי ואפילו ערל ואפילו ישראל משומד האי ערל היכי דמי אילימא שמתו אחיו מחמת מילה האי ישראל מעליא הוא אלא פשיטא משומד לערלות

אימא סיפא ואפילו ישראל משומד היכי דמי אי משומד לדבר אחד היינו משומד לערלות אלא לאו משומד לעבודה זרה וכדרב ענן

לא לעולם אימר לך משומד לעבודה זרה לא דאמר מר חמורה עבודה זרה שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה

אלא משומד לאותו דבר וכדרבא

מיתיבי מכם ולא כולכם להוציא את המשומד מכם בכם חלקתי ולא באומות מן הבהמה להביא בני אדם שדומים לבהמה מכאן אמרו מקבלין קרבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בהן בתשובה חוץ מן המשומד ומנסך את היין ומחלל שבתות בפרהסיא

הא גופא קשיא אמרת מכם ולא כולכם להוציא את המשומד והדר תני מקבלין קרבנות מפושעי ישראל

הא לא קשיא רישא משומד לכל התורה כולה מציעתא משומד לדבר אחד

אימא סיפא חוץ מן המשומד ומנסך את היין ומחלל שבת בפרהסיא האי משומד היכי דמי אי משומד לכל התורה כולה היינו רישא ואי משומד לדבר אחד קשיא מציעתא

אלא לאו הכי קאמר חוץ מן המשומד לנסך את היין ולחלל שבתות בפרהסיא אלמא משומד לעבודה זרה הוה משומד לכל התורה כולה ותיובתא דרב ענן תיובתא

והא מהכא נפקא מהתם נפקא