חולין ע״ב א

והא עובר וחיה דכשתי טבעות דמו וקא מטמא לה עובר לחיה

אמר רבה שאני עובר הואיל וסופו לצאת אמר רבא עובר סופו לצאת טבעת אין סופו לצאת אלא אמר רבא פומבדיתאי ידעי טעמא דהא מילתא ומנו רב יוסף

דאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל טומאה זו אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים מאי אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים דלא תימא אליבא דרבי עקיבא דאמר עובר במעי אשה טמא אלא אפילו לרבי ישמעאל דאמר עובר במעי אשה טהור גזרו בה טומאה מדרבנן

מאי טעמא אמר רב הושעיא גזירה שמא יוציא ולד ראשו חוץ לפרוזדור

אי הכי אשה נמי אשה מרגשת בעצמה ותימא לה לחיה טרידא

מאי רבי ישמעאל ומאי רבי עקיבא דתניא וכל אשר יגע על פני השדה להוציא עובר במעי אשה דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לרבות גולל ודופק

ורבי ישמעאל גולל ודופק הלכתא גמירי לה ורבי עקיבא עובר במעי אשה טמא מדאורייתא מנא ליה אמר רבי אושעיא אמר קרא הנגע במת בנפש איזהו מת שבנפש של אדם הוי אומר זה עובר שבמעי אשה

ורבי ישמעאל האי מיבעי ליה לרביעית דם הבאה מן המת שמטמאה שנאמר הנגע במת בנפש האדם איזהו נפש של אדם שמטמא הוי אומר זו רביעית דם

ורבי עקיבא לטעמיה דאמר אף רביעית דם הבא משני מתים מטמא באהל דתניא רבי עקיבא אומר מנין לרביעית דם הבאה משני מתים שמטמאה באהל

שנאמר ועל כל נפשת מת לא יבא שתי נפשות ושיעור אחד

מתני׳ בהמה המקשה לילד והוציא עובר את ידו וחתכה ואחר כך שחט את אמו הבשר טהור שחט את אמו ואחר כך חתכה הבשר מגע נבלה דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים מגע טרפה שחוטה