חולין ע״ד ב

רבי שמעון שזורי אומר אפילו בן חמש שנים וחורש בשדה שחיטת אמו מטהרתו קרעה ומצא בה בן תשעה חי טעון שחיטה לפי שלא נשחטה אמו

גמ׳ אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא לא הילכו בו אלא על עסקי שחיטה בלבד למעוטי מאי למעוטי חלבו וגידו

חלבו דמאי אילימא חלבו דשליל מפלג פליגי דתניא גיד הנשה נוהג בשליל וחלבו אסור דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר ואמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא מחלוקת בבן תשעה חי והלך רבי מאיר לשיטתו ורבי יהודה לשיטתו

אלא חלבו דגיד מפלג פליגי דתניא גיד הנשה מחטט אחריו בכל מקום שהוא וחותך שמנו מעיקרו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר גוממו עם השופי

אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא לא הילכו בו אלא על עסקי אכילה בלבד למעוטי רובעו וחורש בו

אמר רבי שמעון בן לקיש לדברי המתיר בחלבו מתיר בדמו לדברי האוסר בחלבו אוסר בדמו ורבי יוחנן אמר אף לדברי המתיר בחלבו אוסר בדמו

איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש קורעו ומוציא את דמו אמר רבי זירא לומר שאין ענוש כרת

למאן קאמרי לרבי יהודה לא יהא אלא דם התמצית דתניא דם התמצית באזהרה רבי יהודה אומר בהכרת

תרגמא רב יוסף בריה דרב סלא חסידא קמיה דרב פפא אית ליה לרבי יהודה דם וכל דם כל היכא דמיחייב אדם הנפש מיחייב אדם התמצית וכל היכא דלא מחייב אדם הנפש לא מחייב אדם התמצית

איבעיא להו מהו לפדות בבן פקועה אליבא דרבי מאיר לא תיבעי לך דכיון דאמר טעון שחיטה שה מעליא הוא

כי תיבעי לך אליבא דרבנן דאמרי שחיטת אמו מטהרתו מאי כיון דאמרי שחיטת אמו מטהרתו כבשרא בדיקולא הוא או דילמא כיון דרהיט ואזיל ורהיט ואתי שה קרינא ביה

מר זוטרא אמר אין פודין ורב אשי אמר פודין

אמר ליה רב אשי למר זוטרא מאי דעתך דגמרת שה שה מפסחים

אי מה להלן זכר תמים ובן שנה אף כאן זכר תמים ובן שנה תפדה תפדה ריבה

אי תפדה תפדה ריבה אפילו כל מילי נמי אם כן שה שה מאי אהני לך

איבעיא להו מהו למנות בו ראשון ושני

רבי יוחנן אמר מונין בו ראשון ושני רבי שמעון בן לקיש אומר אין מונין בו ראשון ושני נעשה כאגוז המתקשקש בקליפתו

איתיביה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן הבשר מגע נבלה דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים מגע טרפה שחוטה

בשלמא לדידי דאמינא חד גופא הוא היינו דאיתכשר בדמא דאמיה אלא לדידך במאי איתכשר

אמר ליה בשחיטה וכרבי שמעון

איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש עבר בנהר הוכשר הלך לבית הקברות נטמא

בשלמא לדידי דאמינא תרי גופי נינהו משום הכי הוכשר אין לא הוכשר לא אלא לדידך דאמרת חד גופא הוא הא איתכשר בדמא דאמיה