חולין ע״ה ב

טעון שחיטה וחייב בזרוע והלחיים והקבה ואם מת טהור מלטמא במשא

אמר ליה רבא טעון שחיטה כמאן כרבי מאיר ואם מת טהור מלטמא במשא כמאן כרבנן

וליטעמיך הא דתני רבי חייא השוחט את הטרפה ומצא בה בן תשעה חי טעון שחיטה וחייב בזרוע והלחיים והקבה ואם מת טהור מלטמא במשא טעון שחיטה כמאן כרבי מאיר ואם מת טהור מלטמא במשא כרבנן

הא לא קשיא רבי חייא אם כבר מצאו מת קאמר אלא לדידך קשיא

אמר ליה לדידי נמי לא קשיא ארבעה סימנים אכשר ביה רחמנא

כי סליק רבי זירא אשכחיה לרב אסי דיתיב וקאמר ליה להא שמעתא אמר ליה יישר וכן אמר רבי יוחנן מכלל דפליג עליה רבי שמעון בן לקיש

משהא הוה שהי ליה ושתיק ליה ואיכא דאמרי משתא הוה שתי ושתיק ליה

רבי שמעון שזורי אומר אפילו וכו׳ היינו תנא קמא אמר רב כהנא הפריס על גבי קרקע איכא בינייהו

אמר רב משרשיא לדברי האומר חוששין לזרע האב בן פקועה הבא על בהמה מעלייתא הולד אין לו תקנה

אמר אביי הכל מודים בקלוט בן פקועה שמותר מאי טעמא כל מלתא דתמיהא מידכר דכירי לה אינשי איכא דאמרי אמר אביי הכל מודים בקלוט בן קלוטה בן פקועה שמותר מאי טעמא תרי תמיהי מידכר דכירי אינשי

אמר זעירי אמר רבי חנינא הלכה כרבי שמעון בן שזורי וכן היה רבי שמעון שזורי מתיר בבנו ובן בנו עד סוף כל הדורות רבי יוחנן אמר הוא מותר ובנו אסור

אדא בר חבו הוה ליה בן פקועה דנפל דובא עליה אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה זיל שחטיה אמר ליה האמר זעירי אמר רבי חנינא הלכה כרבי שמעון שזורי וכן היה רבי שמעון שזורי מתיר בבנו ובן בנו עד סוף כל הדורות ואפילו רבי יוחנן לא קאמר אלא בנו אבל איהו לא

אמר ליה רבי יוחנן לדברי רבי שמעון שזורי קאמר

והאמר רבין בר חנינא אמר עולא אמר רבי חנינא הלכה כרבי שמעון שזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי שמעון שזורי במשנתנו הלכה כמותו

אמר ליה אנא כי הא סבירא לי דאמר רבי יונתן הלכה כרבי שמעון שזורי במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי

מסוכן דתנן בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא רבי שמעון בן שזורי אומר אף המסוכן

תרומת מעשר של דמאי דתנן תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה רבי שמעון בן שזורי אומר אף בחול שואלו ואוכלו על פיו