חולין פ״ב ב

האי מיבעי ליה לגופיה אם כן ליכתוב לא תשחוט מאי לא תשחטו

ואכתי מיבעי ליה דאי כתב רחמנא לא תשחוט הוה אמינא חד אין תרי לא

כתב רחמנא לא תשחטו ואפילו תרי אם כן לכתוב לא ישחטו

מאי לא תשחטו שמע מינה תרתי

שחטה ואת בת בתה אמר ליה אביי לרב יוסף מאי טעמא דסומכוס

קא סבר סומכוס אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב שתי חטאות

ובדין הוא דלישמעינן בעלמא והאי דקא משמע לן בהא להודיעך כחן דרבנן דאף על גב דגופין מוחלקין פטרי רבנן

או דלמא קסבר סומכוס אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת והכא היינו טעמא הואיל וגופין מוחלקין אמר ליה אין קסבר אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב שתי חטאות

ממאי מדתנן הזורע כלאים כלאים לוקה מאי לוקה אילימא לוקה אחת פשיטא ועוד מאי כלאים כלאים אלא פשיטא שתי מלקיות

במאי עסקינן אילימא בזה אחר זה ובשתי התראות תנינא נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה והוא שותה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת אלא פשיטא בבת אחת ובהתראה אחת

מני אילימא רבנן דפליגי עליה דסומכוס השתא ומה התם דגופין מוחלקין פטרי רבנן הכא לא כל שכן

אלא לאו סומכוס היא לא לעולם רבנן ומילתא אגב אורחיה קא משמע לן דאיכא תרי גווני כלאים

ולאפוקי מדרבי יאשיה דאמר רבי יאשיה עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד קא משמע לן דכי זרע חטה וחרצן ושעורה וחרצן נמי מחייב

תא שמע אכל מזה כזית ומזה כזית סופג שמונים רבי יהודה אומר אינו סופג אלא ארבעים היכי דמי אילימא בזה אחר זה ובשתי התראות מאי טעמא דרבי יהודה התראת ספק היא ושמעינן ליה לרבי יהודה דאמר התראת ספק לא שמה התראה

דתניא הכה את זה וחזר והכה את זה קלל את זה וחזר וקלל את זה או שהכה שניהם בבת אחת או שקלל שניהם בבת אחת חייב

רבי יהודה אומר בבת אחת חייב בזה אחר זה פטור אלא פשיטא בבת אחת ובהתראה אחת

ומאן תנא קמא אילימא רבנן דפליגי עליה דסומכוס השתא ומה התם דגופין מוחלקין פטרי רבנן הכא לא כל שכן אלא לאו סומכוס היא

לא לעולם בזה אחר זה ורבנן והאי תנא סבר לה כאידך תנא דרבי יהודה

דאמר התראת ספק שמה התראה דתניא לא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו