חולין צ״ב א

ברוך אופנים הוא דאמרי ליה ואיבעית אימא כיון דאתיהיב רשותא אתיהיב

וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו איני יודע מי נעשה שר למי כשהוא אומר כי שרית עם אלהים הוי אומר יעקב נעשה שר למלאך

בכה ויתחנן לו איני יודע מי בכה למי כשהוא אומר ויאמר שלחני הוי אומר מלאך בכה ליעקב

כי שרית עם אלהים ועם אנשים אמר רבה רמז רמז לו שעתידים שני שרים לצאת ממנו ראש גולה שבבבל ונשיא שבארץ ישראל מכאן רמז לו גלות

ובגפן שלשה שריגם אמר רב חייא בר אבא אמר רב אלו שלשה שרי גאים היוצאים מישראל בכל דור ודור פעמים ששנים כאן ואחד בארץ ישראל פעמים ששנים בארץ ישראל ואחד כאן יהיבו רבנן עינייהו ברבנא עוקבא ורבנא נחמיה בני ברתיה דרב

רבא אמר אלו שלשה שרי גוים שמלמדים זכות על ישראל בכל דור ודור

תניא רבי אליעזר אומר גפן זה העולם שלשה שריגם זה אברהם יצחק ויעקב והיא כפרחת עלתה נצה אלו האמהות הבשילו אשכלתיה ענבים אלו השבטים

אמר לו רבי יהושע וכי מראין לו לאדם מה שהיה והלא אין מראין לו לאדם אלא מה שעתיד להיות אלא גפן זה תורה שלשה שריגים אלו משה ואהרן ומרים והיא כפרחת עלתה נצה אלו סנהדרין הבשילו אשכלתיה ענבים אלו הצדיקים שבכל דור ודור

אמר רבן גמליאל עדיין צריכין אנו למודעי דמוקים ליה כוליה בחד מקום רבי אלעזר המודעי אומר גפן זה ירושלים שלשה שריגים זה מקדש מלך וכהן גדול והיא כפרחת עלתה נצה אלו פרחי כהונה הבשילו אשכלתיה ענבים אלו נסכים

רבי יהושע בן לוי מוקים לה במתנות דאמר רבי יהושע בן לוי גפן זו תורה שלשה שריגים זה באר עמוד ענן ומן והיא כפרחת עלתה נצה אלו הבכורים הבשילו אשכלתיה ענבים אלו נסכים

רבי ירמיה בר אבא אמר גפן אלו ישראל וכן הוא אומר גפן ממצרים תסיע שלשה שריגים אלו שלשה רגלים שישראל עולין בהן בכל שנה ושנה והיא כפרחת עלתה נצה הגיע זמנן של ישראל לפרות ולרבות וכן הוא אומר ובני ישראל פרו וישרצו

עלתה נצה הגיע זמן של ישראל ליגאל וכן הוא אומר ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי הבשילו אשכלתיה ענבים הגיע זמנה של מצרים לשתות כוס התרעלה

והיינו דאמר רבא שלשה כוסות האמורות במצרים למה אחד ששתה בימי משה ואחד ששתה בימי פרעה נכה ואחד שעתידה לשתות עם כל הגוים

אמר ליה רבי אבא לרבי ירמיה בר אבא כי דריש להו רב להני קראי באגדתא כוותך דריש להו

אמר רבי שמעון בן לקיש אומה זו כגפן נמשלה זמורות שבה אלו בעלי בתים אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים עלין שבה אלו עמי הארץ קנוקנות שבה אלו ריקנים שבישראל

והיינו דשלחו מתם ליבעי רחמים איתכליא על עליא דאילמלא עליא לא מתקיימן איתכליא

ואכרה לי בחמשה עשר כסף אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק אין כירה אלא לשון מכירה שנאמר בקברי אשר כריתי לי

בחמשה עשר זה חמשה עשר בניסן שבו נגאלו ישראל ממצרים כסף אלו צדיקים וכן הוא אומר צרור הכסף לקח בידו

חמר שערים ולתך שערים אלו ארבעים וחמשה צדיקים שהעולם מתקיים בהם ואיני יודע אם שלשים כאן וחמשה עשר בארץ ישראל ואם שלשים בארץ ישראל וחמשה עשר כאן כשהוא אומר ואקחה שלשים כסף ואשליך אתו בית ה׳ אל היוצר הוי אומר שלשים בארץ ישראל וחמשה עשר כאן

אמר אביי ורובייהו משתכחי בבי כנישתא דתותי אפתא והיינו דכתיב ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף

רבי יהודה אומר אלו שלשים צדיקי אומות העולם שאומות העולם מתקיימים עליהם עולא אמר אלו שלשים מצות שקבלו עליהם בני נח ואין מקיימין אלא שלשה אחת