עירובין ק״ב א

בְּשֶׁאֵינוֹ נִיטָּל בְּאִיגְדּוֹ, דְּמָר סָבַר: כֵּיוָן דְּיֵשׁ בְּרֹאשׁוֹ גְּלוֹסְטְרָא — תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו. וּמָר סָבַר: כֵּיוָן דְּאֵינוֹ נִיטָּל בְּאִיגְדּוֹ — לֹא.

מַתְנִי׳ נֶגֶר הַנִּגְרָר — נוֹעֲלִין בּוֹ בְּמִקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בִּמְדִינָה.

וְהַמּוּנָּח כָּאן וְכָאן — אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַמּוּנָּח מוּתָּר בַּמִּקְדָּשׁ, וְהַנִּגְרָר בַּמְּדִינָה.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ נֶגֶר הַנִּגְרָר שֶׁנּוֹעֲלִין בַּמִּקְדָּשׁ אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה — כׇּל שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי, וְרֹאשׁוֹ אֶחָד מַגִּיעַ לָאָרֶץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: זֶה אַף בַּמְּדִינָה מוּתָּר, אֶלָּא אֵיזֶהוּ נֶגֶר שֶׁנּוֹעֲלִין בַּמִּקְדָּשׁ אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה — כֹּל שֶׁאֵינוֹ לֹא קָשׁוּר וְלֹא תָּלוּי, וְשׁוֹמְטוֹ וּמַנִּיחוֹ בְּקֶרֶן זָוִית.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּנִגְרָר.

אָמַר רָבָא: וְהוּא שֶׁקָּשׁוּר בַּדֶּלֶת. אִינִי?! וְהָא רַבִּי טַבְלָא אִיקְּלַע לְמָחוֹזָא, וַחֲזָא לְהָהוּא דַּהֲוָה תְּלֵי בְּעִיבְרָא דְּדַשָּׁא וְלָא אֲמַר לְהוּ וְלָא מִידֵּי? הָהוּא נִיטָּל בְּאִיגְדּוֹ הֲוָה.

רַב אַוְיָא אִיקְּלַע לִנְהַרְדְּעָא, חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָא קָטֵיר בְּגֶמִי. אֲמַר: דֵּין לָא נִטְרוֹק.

בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: נִקְמַז, מַהוּ? אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי תִּיבְּעֵי לֵיהּ? לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ הָא דְּתַנְיָא: נִשְׁמַט — אָסוּר, נִקְמַז — מוּתָּר. וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר: נִקְמַז, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָט — אָסוּר.

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּנִקְמַז. וְטַעְמָא מַאי? אָמַר אַבָּיֵי: מִשּׁוּם דְּמֶיחְזֵי כְּבוֹנֶה.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב נְחוּמִי בַּר זְכַרְיָה מֵאַבָּיֵי: עָשָׂה לוֹ בֵּית יָד, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: בּוּכְנָא קָאָמְרַתְּ. אִיתְּמַר, אָמַר רַב נְחוּמִי בַּר אַדָּא: עָשָׂה לוֹ בֵּית יָד — מוּתָּר.

הָהוּא שָׁרִיתָא דַּהֲוָה בֵּי רַבִּי פְּדָת דַּהֲוָה מַדְלוּ לַהּ בֵּי עַשְׂרָה וְשָׁדוּ לַהּ אַדְּשָׁא, וְלָא אֲמַר לְהוּ וְלָא מִידֵּי. אֲמַר — תּוֹרַת כְּלִי עָלֶיהָ.

הָהִיא אֲסִיתָא דַּהֲוָת בֵּי מָר שְׁמוּאֵל דַּהֲוָה מַחְזֶקֶת אַדְרִיבָּא, שְׁרָא מָר שְׁמוּאֵל לְמִישְׁדְּיַיהּ אַדַּשָׁא. אֲמַר — תּוֹרַת כְּלִי עָלֶיהָ.

שְׁלַח לֵיהּ רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל לְרַב עַמְרָם: נֵימָא לַן מָר מֵהָלֵין מִילֵּי מְעַלְּיָיתָא דַּאֲמַרְתְּ לַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַסִּי בְּכִיפֵּי דְאַרְבָּא. שְׁלַח לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב אַסִּי: הָנֵי כִּיפֵּי דְאַרְבָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טֶפַח, אִי נָמֵי אֵין בָּהֶן טֶפַח וְאֵין בֵּין זֶה לָזֶה שְׁלֹשָׁה — לְמָחָר מֵבִיא מַחְצֶלֶת וּפוֹרֵס עֲלֵיהֶן.

מַאי טַעְמָא — מוֹסִיף עַל אֹהֶל עֲרַאי הוּא, וְשַׁפִּיר דָּמֵי.

הָנְהוּ דִּכְרֵי דַּהֲווֹ לֵיהּ לְרַב הוּנָא, דְּבִימָמָא בְּעוֹ טוּלָּא וּבְלֵילְיָא בְּעוֹ אַוֵּירָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב.

אֲמַר לֵיהּ: זִיל כְּרוֹךְ בּוּדְיָיא, וְשַׁיַּיר בַּהּ טֶפַח, לִמְחַר פַּשְׁטַהּ וּמוֹסִיף עַל אֹהֶל עֲרַאי הוּא, וְשַׁפִּיר דָּמֵי.

אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא: וִילוֹן מוּתָּר לִנְטוֹתוֹ וּמוּתָּר לְפוֹרְקוֹ בְּשַׁבָּת.

כִּילַּת חֲתָנִים מוּתָּר לְפוֹרְקָהּ וְלִנְטוֹתָהּ בְּשַׁבָּת. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין בְּגַגָּהּ טֶפַח, אֲבָל יֵשׁ בְּגַגָּהּ טֶפַח — אָסוּר.

וְכִי אֵין בְּגַגָּהּ טֶפַח, לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג טֶפַח, אֲבָל יֵשׁ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג טֶפַח — אָסוּר.

וְכִי אֵין בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג טֶפַח נָמֵי, לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין