עירובין כ״ד א

בְּטִיל לֵיהּ לְגַבַּי רוּבָּה, וְהָוֵה לֵיהּ קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — וְאָסוּר.

אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר: הָא מִיעוּטָא — שָׁרֵי. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא הָוֵי בֵּית סָאתַיִם, אֲבָל בֵּית סָאתַיִם — אָסוּר.

כְּמַאן? כְּרַבָּנַן.

וְרַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי מַתְנֵי לְקוּלָּא: הָא מִיעוּטָא — שְׁרֵי, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לָא אֲמַרַן אֶלָּא בֵּית סָאתַיִם, אֲבָל יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר. כְּמַאן? כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.

נָטַע רוּבּוֹ — הֲרֵי הוּא כְּחָצֵר, וּמוּתָּר. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר אֲבִימִי: וְהוּא שֶׁעֲשׂוּיִין אִצְטַבְּלָאוֹת. וְרַב נַחְמָן אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין אִצְטַבְּלָאוֹת.

מָר יְהוּדָה אִקְּלַע לְבֵי רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה. חֲזַנְהוּ לְהָנְהוּ דְּלָא עֲבִידִי אִצְטַבְּלָאוֹת, וְקָא מְטַלְטְלִי בְּגַוַּיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דַּאֲבִימִי? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּרַב נַחְמָן סְבִירָא לִי.

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁלֹּא הוּקַּף לְדִירָה, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? פּוֹרֵץ בּוֹ פִּירְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, וְגוֹדְרוֹ וּמַעֲמִידוֹ עַל עֶשֶׂר, וּמוּתָּר.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: פָּרַץ אַמָּה וְגָדַר אַמָּה [וּפָרַץ אַמָּה וּגְדָרָהּ], עַד שֶׁהִשְׁלִימוֹ לְיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, מַהוּ?

אֲמַר לֵיהּ, לָאו הַיְינוּ דִּתְנַן: כׇּל כְּלֵי בַּעֲלֵי בָתִּים, שִׁיעוּרָן כְּרִמּוֹנִים.

וּבָעֵי חִזְקִיָּה: נִיקַּב כְּמוֹצִיא זַיִת וּסְתָמוֹ, וְחָזַר וְנִיקַּב כְּמוֹצִיא זַיִת וּסְתָמוֹ, עַד שֶׁהִשְׁלִימוֹ לְמוֹצִיא רִמּוֹן מַהוּ?

וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי, שָׁנִיתָה לָנוּ: סַנְדָּל שֶׁנִּפְסְקָה אַחַת מֵאׇזְנָיו וְתִיקְּנָהּ — טָמֵא מִדְרָס.

נִפְסְקָה שְׁנִיָּה וְתִיקְּנָהּ — טָהוֹר בָּהּ מִן הַמִּדְרָס, אֲבָל טָמֵא מַגַּע מִדְרָס.

וַאֲמַרְתְּ עֲלַהּ: מַאי שְׁנָא רִאשׁוֹנָה — דְּהָא קָיְימָא שְׁנִיָּה? שְׁנִיָּה נָמֵי — הָא קָיְימָא רִאשׁוֹנָה?!

וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ: פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן. הָכָא נָמֵי, פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן.

קָרֵי עֲלֵיהּ: לֵית דֵּין בַּר אִינָשׁ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: כְּגוֹן דֵּין בַּר נַשׁ.

אָמַר רַב כָּהֲנָא: רְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים — אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.

וְאָמַר רַב נַחְמָן: אִם פָּתַח לוֹ פֶּתַח — מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, פֶּתַח מַתִּירוֹ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁפָּתַח וּלְבַסּוֹף הוּקַּף, אֲבָל הוּקַּף וּלְבַסּוֹף פָּתַח — לָא.

פָּתַח וּלְבַסּוֹף הוּקַּף פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִית בֵּיהּ בֵּי דָרֵי. מַהוּ דְּתֵימָא: אַדַּעְתָּא דְּבֵי דָרֵי עַבְדֵיהּ. קָא מַשְׁמַע לַן.

קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁהוּקַּף לְדִירָה וְנִתְמַלֵּא מַיִם, סְבוּר רַבָּנַן לְמֵימַר כִּזְרָעִים דָּמוּ — וַאֲסִיר.

אֲמַר לְהוּ רַב אַבָּא אֲבוּהּ דְּרַב בְּרֵיהּ דְּרַב מְשַׁרְשְׁיָא: הָכִי אָמְרִינַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: מַיִם כִּנְטָעִים דָּמוּ, וּשְׁרֵי.