עירובין ס״ז א

שָׁכַח אֶחָד מִן הַחִיצוֹנָה וְלֹא עֵירַב — וַדַּאי פְּנִימִית מוּתֶּרֶת, דְּאָחֲדָא דַּשָּׁא, וּמִשְׁתַּמְּשָׁא, וְחִיצוֹנָה אֲסוּרָה.

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: וְכִי שָׁכַח אֶחָד מִן הַפְּנִימִית וְלֹא עֵירַב אַמַּאי שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת, לְבַטֵּיל בַּר פְּנִימִית לִבְנֵי פְּנִימִית, וְתֵיתֵי חִיצוֹנָה וְתִשְׁתְּרֵי בַּהֲדַיְיהוּ!

כְּמַאן — כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: אֵינוֹ צָרִיךְ לְבַטֵּל רְשׁוּת לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד? כִּי קָאָמֵינָא לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: צָרִיךְ לְבַטֵּל לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד!

רַב חִסְדָּא וְרַב שֵׁשֶׁת כִּי פָּגְעִי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי — רַב חִסְדָּא מִרַתְעָן שִׂיפְווֹתֵיהּ מִמַּתְנְיָיתָא דְּרַב שֵׁשֶׁת, וְרַב שֵׁשֶׁת מִרְתַע כּוּלֵּיהּ גּוּפֵיהּ מִפִּלְפּוּלֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב חִסְדָּא מֵרַב שֵׁשֶׁת: שְׁנֵי בָתִּים מִשְּׁנֵי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים וּבָאוּ גּוֹיִם וְהִקִּיפוּם מְחִיצָה בְּשַׁבָּת, מַהוּ?

אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר אֵין בִּיטּוּל רְשׁוּת מֵחָצֵר לְחָצֵר, לָא תִּיבְּעֵי לָךְ. הַשְׁתָּא דְּאִי בָּעוּ לְעָרוֹבֵי מֵאֶתְמוֹל מָצוּ מְעָרְבִי — אָמְרַתְּ ״אֵין בִּיטּוּל רְשׁוּת מֵחָצֵר לְחָצֵר״, הָכָא דְּאִי בָּעוּ לְעָרוֹבֵי מֵאֶתְמוֹל לָא מָצוּ מְעָרְבִי — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!

כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר ״יֵשׁ בִּיטּוּל רְשׁוּת מֵחָצֵר לְחָצֵר״. הָתָם, דְּאִי בָּעוּ לְעָרוֹבֵי מֵאֶתְמוֹל מָצוּ מְעָרְבִי — בַּטּוֹלֵי נָמֵי מָצֵי מְבַטֵּל — אֲבָל הָכָא, דְּלָא מָצוּ מְעָרְבִי מֵאֶתְמוֹל — בַּטּוֹלֵי נָמֵי לָא מָצֵי מְבַטֵּל.

אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא. אֲמַר לֵיהּ: אֵין מְבַטְּלִין.

מֵת גּוֹי בְּשַׁבָּת מַהוּ?

אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר שׂוֹכְרִין — לָא תִּיבְּעֵי לָךְ: הַשְׁתָּא תַּרְתֵּי עָבְדִינַן, חֲדָא מִיבַּעְיָא!

אֶלָּא כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר אֵין שׂוֹכְרִין. תַּרְתֵּי הוּא דְּלָא עָבְדִינַן, הָא חֲדָא — עָבְדִינַן, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא. אֲמַר לֵיהּ: אֲנִי אוֹמֵר מְבַטְּלִין, וְהַמְנוּנָא אָמַר אֵין מְבַטְּלִין.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: גּוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּתַח אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה פָּתוּחַ לְבִקְעָה, אֲפִילּוּ מַכְנִיס וּמוֹצִיא גְּמַלִּים וּקְרוֹנוֹת כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ דֶּרֶךְ מָבוֹי, אֵין אוֹסֵר עַל בְּנֵי מָבוֹי.

מַאי טַעְמָא? בְּפִיתְחָא דִּמְיַחַד לֵיהּ, בְּהָהוּא נִיחָא לֵיהּ.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: פָּתוּחַ לְקַרְפֵּף, מַהוּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּאוּלְפָנָא: