עירובין ז׳ ב

דְּאִי דְּרַב — קַשְׁיָא דְּרַב אַדְּרַב בְּתַרְתֵּי: דְּאָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ בִּמְלוֹאוֹ לֶחָצֵר, וְנִפְרְצָה חָצֵר כְּנֶגְדּוֹ — חָצֵר מוּתֶּרֶת וּמָבוֹי אָסוּר. וְאַמַּאי? לֶיהֱוֵי כְּמָבוֹי שֶׁכָּלֶה לִרְחָבָה!

אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא יָדַעְנָא, עוֹבָדָא הֲוָה בְּדוּרָא דְּרָעֲוָתָא מָבוֹי שֶׁכָּלֶה לִרְחָבָה הֲוָה, וַאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה וְלָא אַצְרְכֵיהּ וְלָא מִידֵּי. וְאִי קַשְׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב — תֶּיהְוֵי מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, וְלָא קַשְׁיָא מִידֵּי.

הַשְׁתָּא דַּאֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא, וְאָמְרִי לֵיהּ לְרַב יוֹסֵף בַּר אַבָּא: אַסְבְּרָא לָךְ, כָּאן — שֶׁעֵירְבוּ, כָּאן — שֶׁלֹּא עֵירְבוּ.

דְּרַב אַדְּרַב נָמֵי לָא קַשְׁיָא: כָּאן — שֶׁעֵירְבוּ בְּנֵי חָצֵר עִם בְּנֵי מָבוֹי, כָּאן — שֶׁלֹּא עֵירְבוּ.