עירובין פ״ז א

חוֹקֵק בָּהּ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע וּמְמַלֵּא.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְדִילְמָא לָא הִיא, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָתָם, אֶלָּא דְּאָמַר: ״גּוּד אַחֵית מְחִיצְתָּא״, אֲבָל ״כּוֹף וְגוּד״ — לָא.

וְעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא הָתָם, אֶלָּא בְּיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא, הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהּ אוֹגָנִים, וַעֲיָירוֹת וְקַרְפֵּיפוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ, אֲבָל בִּשְׁאָר מֵימוֹת — לֹא.

אָמַר אַבָּיֵי: וּלְדִבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא, הָיְתָה סְמוּכָה לַכּוֹתֶל בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא אוֹרְכָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, וְרוֹחְבָּהּ אַחַד עָשָׂר וּמַשֶּׁהוּ.

הָיְתָה זְקוּפָה — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא גּוֹבְהָהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְרוֹחְבָּהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים וּשְׁנֵי מַשֶּׁהוּיִין.

אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: הָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּקֶרֶן זָוִית — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא גּוֹבְהָהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְרוֹחְבָּהּ שְׁנֵי טְפָחִים וּשְׁנֵי מַשֶּׁהוּיִין.

וְאֶלָּא הָא דְּתַנְיָא, רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: גְּזוּזְטְרָא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת — חוֹקֵק בָּהּ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וּמְמַלֵּא, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

דַּעֲבִידָא כִּי אֲסִיתָא.

מַתְנִי׳ אַמַּת הַמַּיִם שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בֶּחָצֵר — אֵין מְמַלְּאִין הֵימֶנָּה בְּשַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ מְחִיצָה גְּבוֹהָ עֲשָׂרָה טְפָחִים בִּכְנִיסָה וּבִיצִיאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹתֶל שֶׁעַל גַּבָּהּ תִּידּוֹן מִשּׁוּם מְחִיצָה.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּאַמָּה שֶׁל אָבֵל, שֶׁהָיוּ מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה עַל פִּי זְקֵנִים בְּשַׁבָּת! אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ כַּשִּׁיעוּר.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: עָשׂוּ לָהּ בִּכְנִיסָה וְלֹא עָשׂוּ לָהּ בִּיצִיאָה, עָשׂוּ לָהּ בִּיצִיאָה וְלֹא עָשׂוּ לָהּ בִּכְנִיסָה — אֵין מְמַלְּאִין הֵימֶנָּה בְּשַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ מְחִיצָה עֲשָׂרָה טְפָחִים בִּיצִיאָה וּבִכְנִיסָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹתֶל שֶׁעַל גַּבָּהּ תִּידּוֹן מִשּׁוּם מְחִיצָה.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּאַמַּת הַמַּיִם שֶׁהָיְתָה בָּאָה מֵאָבֵל לְצִפּוֹרִי, וְהָיוּ מְמַלְּאִין הֵימֶנָּה בְּשַׁבָּת עַל פִּי הַזְּקֵנִים.

אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָיה?! מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲמוּקָּה עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרוֹחְבָּהּ אַרְבָּעָה.

תַּנְיָא אִידַּךְ: אַמַּת הַמַּיִם הָעוֹבֶרֶת בֵּין הַחַלּוֹנוֹת, פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה — מְשַׁלְשֵׁל דְּלִי וּמְמַלֵּא. שְׁלֹשָׁה — אֵין מְשַׁלְשֵׁל דְּלִי וּמְמַלֵּא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה — מְשַׁלְשֵׁל דְּלִי וּמְמַלֵּא, אַרְבָּעָה — אֵין מְשַׁלְשֵׁל דְּלִי וּמְמַלֵּא.

בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא: בְּאַמַּת הַמַּיִם גּוּפַהּ, וְאֶלָּא הָא דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין כַּרְמְלִית פְּחוּתָה מֵאַרְבָּעָה —

לֵימָא כְּתַנָּאֵי אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ?

אֶלָּא בַּאֲגַפֶּיהָ, וּלְהַחְלִיף.

וְהָא כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה — מוּתָּר לִבְנֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד וְלִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים לְכַתֵּף עָלָיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחְלִיפוּ.

הָתָם רְשׁוּיוֹת דְּאוֹרָיְיתָא,