עירובין ט׳

מְשׁוּכָה אוֹ תְּלוּיָה, פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה — אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת. שְׁלֹשָׁה — צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה — אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת, אַרְבָּעָה — צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת.

מַאי לָאו — מְשׁוּכָה מִבַּחוּץ, וּתְלוּיָהּ מִבִּפְנִים!

לָא, אִידִי וְאִידִי מִבִּפְנִים. מְשׁוּכָה — מֵרוּחַ אַחַת, וּתְלוּיָה — מִשְׁתֵּי רוּחוֹת.

מַהוּ דְּתֵימָא: מֵרוּחַ אַחַת אָמְרִינַן לָבוּד, מִשְׁתֵּי רוּחוֹת — לָא אָמְרִינַן לָבוּד, קָא מַשְׁמַע לַן.

רַב אָשֵׁי אָמַר: מְשׁוּכָה וְהִיא תְּלוּיָה, וְהֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁנָּעַץ שְׁתֵּי יְתֵידוֹת עֲקוּמּוֹת עַל שְׁנֵי כּוֹתְלֵי מָבוֹי, שֶׁאֵין בְּגוֹבְהָן שְׁלֹשָׁה, וְאֵין בְּעַקְמוּמִיתָן שְׁלֹשָׁה. מַהוּ דְּתֵימָא: אוֹ ״לָבוּד״ אָמְרִינַן, אוֹ ״חֲבוֹט״ אָמְרִינַן, לָבוּד וַחֲבוֹט לָא אָמְרִינַן. קָא מַשְׁמַע לַן.

תָּנֵי רַבִּי זַכַּאי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: בֵּין לְחָיַיִם וְתַחַת הַקּוֹרָה נִידּוֹן כְּכַרְמְלִית. אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק תְּנִי לְבַרָּא.

אָמַר אַבָּיֵי: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן תַּחַת הַקּוֹרָה, אֲבָל בֵּין לְחָיַיִן אָסוּר. וְרָבָא אָמַר: בֵּין לְחָיַיִם נָמֵי מוּתָּר.

אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ — דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, מוּתָּר לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים וְלִבְנֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַתֵּף עָלָיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיפוּ.

וְאַבָּיֵי, הָתָם בְּגָבוֹהַּ שְׁלֹשָׁה.

אָמַר אַבָּיֵי מְנָא אָמֵינָא לַהּ — דְּאָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: תּוֹךְ הַפֶּתַח, צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ.

וְכִי תֵּימָא: דְּאִית בֵּיהּ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, וְהָאָמַר רַב חָנִין בַּר רָבָא אָמַר רַב: תּוֹךְ הַפֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ.

וְרָבָא — הָתָם דְּפָתוּחַ לְכַרְמְלִית.

אֲבָל לִרְשׁוּת הָרַבִּים מַאי — שְׁרֵי? יַצִּיבָא בְּאַרְעָא וְגִיּוֹרָא בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא!

אִין, מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵיעוֹר.

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרָא דְּבֵין לְחָיַיִן אָסוּר? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָבוֹי שֶׁרְצָפוֹ בִּלְחָיַיִן פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה — בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן.

לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר: אָמְרִינַן לָבוּד, מִשְׁתַּמֵּשׁ עַד חוּדּוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל לֶחִי הַפְּנִימִי. לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: לָא אָמְרִינַן לָבוּד, מִשְׁתַּמֵּשׁ עַד חוּדּוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל חִיצוֹן. אֲבָל בֵּין לְחָיַיִן דְּכוּלֵּי עָלְמָא אָסוּר!

וְרָבָא, הָתָם נָמֵי דְּפָתוּחַ לְכַרְמְלִית.

אֲבָל לִרְשׁוּת הָרַבִּים מַאי — שְׁרֵי? יַצִּיבָא בְּאַרְעָא וְגִיּוֹרָא בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא! אִין, מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵיעוֹר.

רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּגוֹן שֶׁרְצָפוֹ בִּלְחָיַיִם פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.

לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר: אָמְרִינַן לָבוּד — הָוֵה לֵיהּ מָבוֹי, וְצָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ. וּלְרַבָּנַן דְּאָמְרִי: לָא אָמְרִינַן לָבוּד — לֹא צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ.

וּלְרִבֵּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֶהֱוֵי כְּנִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים!

מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, הָא כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים אֵינוֹ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי.

אִיתְּמַר: נִרְאֶה מִבִּפְנִים וְשָׁוֶה מִבַּחוּץ — נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי. נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים, רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי, חַד אָמַר: נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, וְחַד אָמַר: אֵינוֹ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי.

תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי חִיָּיא הוּא דְּאָמַר ״נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי״, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: כּוֹתֶל שֶׁצִּידּוֹ אֶחָד כָּנוּס מֵחֲבֵירוֹ, בֵּין שֶׁנִּרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים, וּבֵין שֶׁנִּרְאֶה מִבִּפְנִים וְשָׁוֶה מִבַּחוּץ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, תִּסְתַּיֵּים.

וְרַבִּי יוֹחָנָן מִי לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ הָא?! אֶלָּא שְׁמִיעַ לֵיהּ וְלָא סָבַר לַהּ, רַבִּי חִיָּיא נָמֵי לָא סָבַר לַהּ!

הַאי מַאי?! בִּשְׁלָמָא רַבִּי יוֹחָנָן לָא סָבַר לַהּ — מִשּׁוּם הָכִי לָא תָּנֵי לַהּ. אֶלָּא רַבִּי חִיָּיא, אִי אִיתָא דְּלָא סָבַר לַהּ, לְמָה לֵיהּ לְמִיתְנָא?

אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים — נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי. אָמַר רַבָּה, וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין: חָצֵר קְטַנָּה שֶׁנִּפְרְצָה לִגְדוֹלָה — גְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וּקְטַנָּה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה. וְאִם אִיתָא, קְטַנָּה נָמֵי תִּשְׁתְּרֵי בְּנִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים.

אָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּנִכְנָסִין כּוֹתְלֵי קְטַנָּה לִגְדוֹלָה.

וְלֵימָא לָבוּד וְתִשְׁתְּרֵי!

וְכִי תֵּימָא דְּמַפְלְגִי טוּבָא? וְהָא תָּנֵי רַב אַדָּא בַּר אֲבִימִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא: קְטַנָּה, בְּעֶשֶׂר. גְּדוֹלָה, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה!

אָמַר רָבִינָא: בְּמוּפְלָגִין מִכּוֹתֶל זֶה בִּשְׁנַיִם, וּמִכּוֹתֶל זֶה בְּאַרְבָּעָה.

וְלֵימָא לָבוּד מֵרוּחַ אַחַת, וְתִשְׁתְּרֵי.