גיטין ל״ב ב

שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת מַשְׁמַע – מַשְׁמַע דְּבָטֵל, וּמַשְׁמַע דְּלִיבְּטִיל. גַּבֵּי גֵּט לִישָּׁנָא דְּמַהֲנֵי בֵּיהּ קָאָמַר, גַּבֵּי מַתָּנָה לִישָּׁנָא דְּמַהֲנֵי בַּהּ קָאָמַר.

אָמַר אַבָּיֵי, נְקִיטִינַן: שְׁלִיחַ מַתָּנָה הֲרֵי הוּא כִּשְׁלִיחַ הַגֵּט; נָפְקָא מִינַּהּ לְ״הוֹלֵךְ״ לָאו כִּ״זְכִי״ דָּמֵי.

רָבִינָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק דִּתְלֵי וְקָאֵי בְּעִיבְרָא דְּדַשָּׁא, וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: ״בָּטֵל״ מַהוּ? תֵּיקוּ.

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: ״גֵּט זֶה לֹא יוֹעִיל״; ״לֹא יַתִּיר״; ״לֹא יַעֲזִיב״; ״לֹא יְשַׁלַּח״; ״לֹא יְגָרֵשׁ״; ״יְהֵא חֶרֶס״; ״יְהֵא כְּחֶרֶס״ – דְּבָרָיו קַיָּימִין.

״אֵינוֹ מוֹעִיל״; ״אֵינוֹ מַתִּיר״; ״אֵינוֹ מַעֲזִיב״; ״אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ״; ״אֵינוֹ מְגָרֵשׁ״; ״חֶרֶס הוּא״; ״כְּחֶרֶס הוּא״ – לֹא אָמַר כְּלוּם.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״הֲרֵי הוּא חֶרֶס״, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא, וְאָמְרִי לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: מַאי שְׁנָא מֵ״הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ״; ״הֲרֵי הוּא הֶפְקֵר״?

חוֹזֵר וּמְגָרֵשׁ בּוֹ, אוֹ אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְגָרֵשׁ בּוֹ? רַב נַחְמָן אָמַר: חוֹזֵר וּמְגָרֵשׁ בּוֹ; וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְגָרֵשׁ בּוֹ. וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן.

אִינִי?! וְהָא קַיְימָא לַן הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: חוֹזֶרֶת.

הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – דִּיבּוּר וְדִיבּוּר הוּא, אָתֵי דִּיבּוּר וּמְבַטֵּל דִּיבּוּר; וְהָכָא – נְהִי דְּבַטְּלֵיהּ לִשְׁלִיחוּתָא דְּשָׁלִיחַ, גִּיטָּא גּוּפֵיהּ מִי קָא בָטֵיל?

בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה עוֹשֶׂה. אִיתְּמַר, בִּפְנֵי כַּמָּה הוּא מְבַטְּלוֹ? רַב נַחְמָן אָמַר: בִּפְנֵי שְׁנַיִם; רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה.

רַב שֵׁשֶׁת אָמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה – ״בֵּית דִּין״ קָתָנֵי. וְרַב נַחְמָן אָמַר בִּפְנֵי שְׁנַיִם – לְבֵי תְרֵי נָמֵי ״בֵּית דִּין״ קָרֵי לְהוּ. אָמַר רַב נַחְמָן: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: ״מוֹסְרַנִי לִפְנֵיכֶם