גיטין מ״ט א

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עִידִּית דְּנִיזָּק כְּזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן.

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? נֶאֶמְרָה ״שָׂדֶה״ לְמַטָּה, וְנֶאֶמְרָה ״שָׂדֶה״ לְמַעְלָה; מָה שָׂדֶה הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה – דְּנִיזָּק, אַף שָׂדֶה הָאֲמוּרָה לְמַטָּה – דְּנִיזָּק.

וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ יְשַׁלֵּם״ – דְּהַאיְךְ דְּקָא מְשַׁלֵּם.

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אַהֲנַי גְּזֵרָה שָׁוָה וְאַהֲנִי קְרָא; אַהֲנַי גְּזֵרָה שָׁוָה – לִכְדַאֲמַרַן. אַהֲנִי קְרָא – דְּאִי אִית לֵיהּ לְמַזִּיק עִידִּית וְזִיבּוּרִית, וְזִיבּוּרִית דִּידֵיהּ לָא שָׁוְיָא כְּעִידִּית דְּנִיזָּק – דִּמְשַׁלֵּם לֵיהּ מִמֵּיטַב.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לַגְבּוֹת לַנִּיזָּקִין מִן הָעִידִּית, וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ.

מַאי קַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ? אִילֵימָא דְּנַגְחֵיהּ תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶקְדֵּשׁ, ״שׁוֹר רֵעֵהוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ!

אֶלָּא לָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מָנֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת״, דְּאָתֵי גִּזְבָּר וְשָׁקֵיל מֵעִידִּית.

לֹא יְהֵא אֶלָּא בַּעַל חוֹב, וּבַעַל חוֹב דִּינוֹ בְּבֵינוֹנִית! וְכִי תֵּימָא: קָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא בַּעַל חוֹב שָׁקֵיל בְּעִידִּית כְּנִיזָּקִין, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְבַעַל חוֹב שֶׁכֵּן יִפָּה כֹּחוֹ בְּנִיזָּקִין, תֹּאמַר בְּהֶקְדֵּשׁ שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחוֹ בְּנִיזָּקִין!

לְעוֹלָם דְּנַגְחֵיהּ תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶקְדֵּשׁ, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא – דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט – פָּטוּר, וְשֶׁל הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – בֵּין תָּם וּבֵין מוּעָד, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

אִי הָכִי, מִמַּאי דִּבְעִידִּית דְּנִיזָּק כְּזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק פְּלִיגִי? דִּלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְהָכָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי –

דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן!

אִם כֵּן, מַאי ״לֹא בָּא הַכָּתוּב״? וְעוֹד, מַאי ״קַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ״? וְעוֹד, הָא אָמַר רַב אָשֵׁי,