תלמוד בבלי
גיטין ס״ג
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
בִּשְׁלָמָא אִי אִיתְּמַר אִיפְּכָא: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, וְ״אִשְׁתְּךָ אָמְרָה הָבֵא לִי גִּיטִּי״, וְהוּא אֹמֵר: ״הֵילָךְ כְּמָה שֶׁאָמְרָה״; וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ גֵּט לְיָדוֹ מְגוֹרֶשֶׁת – אַלְמָא אַדִּיבּוּרָא דִידַהּ הוּא דְּקָא סָמֵיךְ;
אִי נָמֵי ״לְיָדָהּ״ – אַדִּיבּוּרָא דִידֵיהּ קָא סָמֵיךְ. אֶלָּא הָכָא – מִשּׁוּם דְּעַקְרַיהּ שָׁלִיחַ לִשְׁלִיחוּתֵיהּ לִגְמָרֵי הוּא; דְּאָמַר: שָׁלִיחַ לְִקַבָּלָה הָוֵינָא, לְהוֹלָכָה לָא הָוֵינָא.
אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא: תָּא שְׁמַע, הָאוֹמֵר: ״הִתְקַבֵּל גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי״ אוֹ ״הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי״, רָצָה לַחְזוֹר – יַחְזוֹר. טַעְמָא דְּרָצָה, הָא לֹא רָצָה – הָוֵי גֵּט;
וְאַמַּאי? הָא בַּעַל לָאו בַּר שַׁוּוֹיֵי שָׁלִיחַ לְִקַבָּלָה הוּא! אֶלָּא אָמְרִינַן: כֵּיוָן שֶׁנָּתַן עֵינָיו לְגָרְשָׁהּ, מֵימָר אָמַר: תִּיגָּרַשׁ כֹּל הֵיכִי דְּמִגָּרְשָׁה; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן שֶׁנָּתַן עֵינָיו לְגָרְשָׁהּ, מֵימָר אָמַר: תִּיגָּרַשׁ כֹּל הֵיכִי דְּמִגָּרְשָׁה!
הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שְׁלִיחוּת לְקַבָּלָה, וְגָמַר וְנָתַן לְשֵׁם הוֹלָכָה; הָכָא – טָעֵי.
אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע, קְטַנָּה שֶׁאָמְרָה: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״ – אֵינוֹ גֵּט עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. כִּי מָטֵי גִּיטָּא לִידַהּ – מִיהָא מִגָּרְשָׁה, וְאַמַּאי? וְהָא לָאו שָׁלִיחַ לְהוֹלָכָה שַׁוְּיֵיהּ! אֶלָּא אָמְרִינַן: כֵּיוָן שֶׁנָּתַן עֵינָיו לְגָרְשָׁהּ, מֵימָר אָמַר: תִּיגָּרַשׁ כֹּל הֵיכִי דְּמִגָּרְשָׁה; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן שֶׁנָּתַן עֵינָיו לְגָרְשָׁהּ, מֵימָר אָמַר: תִּיגָּרַשׁ כֹּל הֵיכִי דְּמִגָּרְשָׁה!
הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שְׁלִיחוּת לְקָטָן, וְגָמַר וְנָתַן לָהּ לְשׁוּם הוֹלָכָה דִּידֵיהּ; הָכָא – טָעֵי.
תָּא שְׁמַע: ״הָבֵא לִי גִּיטִּי״, וְ״אִשְׁתְּךָ אָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״; ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, וְ״אִשְׁתְּךָ אָמְרָה הָבֵא לִי גִּיטִּי״, וְהוּא אֹמֵר: ״הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ״, ״זְכֵי לָהּ״, וְ״הִתְקַבֵּל לָהּ״ – רָצָה לַחְזוֹר, יַחְזוֹר; מִשֶּׁהִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ – מְגוֹרֶשֶׁת.
מַאי, לָאו קַבָּלָה – אַקַּבָּלָה, וְהוֹלָכָה – אַהוֹלָכָה?
לָא; קַבָּלָה – אַהוֹלָכָה, וְהוֹלָכָה – אַקַּבָּלָה.
אִי קַבָּלָה אַהוֹלָכָה – מִכִּי מָטֵי גִּיטָּא לִידֵיהּ, לְאַלְתַּר לֶיהֱוֵי גִּיטָּא! שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ, דְּאַדִּיבּוּרָא דִידֵיהּ קָא סָמֵיךְ!
הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם קָאָמַר לֵיהּ: ״הֵילָךְ כְּמָה שֶׁאָמְרָה״, הָכָא מִי קָאָמַר לֵיהּ: ״הֵילָךְ כְּמָה שֶׁאָמְרָה״?!
תָּנוּ רַבָּנַן: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, וְ״אִשְׁתְּךָ אָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, וְהוּא אוֹמֵר: ״הוֹלֵךְ״, וְ״תֵן לָהּ״, ״זְכֵי לָהּ״, וְ״הִתְקַבֵּל לָהּ״ – רָצָה לַחְזוֹר, לֹא יַחְזוֹר. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ״ – רָצָה לַחְזוֹר, יַחְזוֹר; ״זְכֵי לָהּ״ וְ״הִתְקַבֵּל לָהּ״ – רָצָה לַחְזוֹר, לֹא יַחְזוֹר.
רַבִּי אוֹמֵר: בְּכוּלָּן – אִם רָצָה לַחְזוֹר, לֹא יַחְזוֹר. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ״אִי אֶיפְשִׁי שֶׁתְּקַבֵּל לָהּ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ״, רָצָה לַחְזוֹר – יַחְזוֹר.
רַבִּי הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיבָּעֵית אֵימָא: ״אִי אֶיפְשִׁי״ אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן; וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא קָא מַשְׁמַע לַן, מַאן תַּנָּא קַמָּא – רַבִּי.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״הֵילָךְ״ – לְרַבִּי נָתָן, כִּ״זְכֵי״ דָּמֵי, אוֹ לָאו כִּ״זְכֵי״ דָּמֵי?
תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר ״הִתְקַבֵּל גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי״ אוֹ ״הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי״, רָצָה לַחְזוֹר – יַחְזוֹר. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, רָצָה לַחְזוֹר – לֹא יַחְזוֹר.
מַאי, לָאו בְּ״הֵילָךְ״ – וְרַבִּי נָתָן? לָא; בְּ״הוֹלֵךְ״ – וְרַבִּי.
תָּא שְׁמַע: לְפִיכָךְ, אִם אָמַר לוֹ הַבַּעַל: ״אִי אֶפְשִׁי שֶׁתְּקַבֵּל לָהּ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ״, רָצָה לַחְזוֹר – יַחְזוֹר. טַעְמָא דְּאָמַר: ״אִי אֶפְשִׁי״; הָא לָא אָמַר: ״אִי אֶפְשִׁי״, רָצָה לַחְזוֹר – לֹא יַחְזוֹר;
מַאי, לָאו בְּ״הֵילָךְ״ – וְרַבִּי נָתָן? לָא; בְּ״הוֹלֵךְ״ – וְרַבִּי.
תָּא שְׁמַע: ״הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי״ – רָצָה לַחְזוֹר, יַחְזוֹר. ״הֵילָךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי״ – רָצָה לַחְזוֹר, לֹא יַחְזוֹר. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר בְּ״הוֹלֵךְ״ – רָצָה לַחְזוֹר, יַחְזוֹר – רַבִּי נָתָן; וְקָאָמַר בְּ״הֵילָךְ״ – רָצָה לַחְזוֹר, לֹא יַחְזוֹר; שְׁמַע מִינַּהּ – ״הֵילָךְ״ כִּ״זְכֵי״ דָּמֵי; שְׁמַע מִינַּהּ.
אִתְּמַר: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, וְ״אִשְׁתְּךָ אָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, וְהוּא אוֹמֵר: ״הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ״ – אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: נַעֲשָׂה שְׁלוּחוֹ וּשְׁלוּחָהּ – וְחוֹלֶצֶת.
לְמֵימְרָא דִּמְסַפְּקָא לֵיהּ לְרַב אִי ״הוֹלֵךְ״ כִּ״זְכֵי״ דָּמֵי, אִי לָאו כִּ״זְכֵי״ דָּמֵי?! וְהָא אִתְּמַר: ״הוֹלֵךְ מָנֶה לִפְלוֹנִי שֶׁאֲנִי חַיָּיב לוֹ״, אָמַר רַב: חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ, וְאִם בָּא לַחְזוֹר – אֵינוֹ חוֹזֵר!
הָתָם – סְפֵק מָמוֹנָא לְקוּלָּא, הָכָא – סְפֵק אִיסּוּרָא לְחוּמְרָא.
אָמַר רַב: אֵין הָאִשָּׁה עוֹשָׂה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל לָהּ גִּיטָּהּ מִיַּד שְׁלִיחַ בַּעְלָהּ. וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: אִשָּׁה עוֹשָׂה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל לָהּ גִּיטָּהּ מִיַּד שְׁלִיחַ בַּעְלָהּ.
מַאי טַעְמָא דְּרַב? אִיבָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם בִּזָּיוֹן דְּבַעַל;
אִיבָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם חֲצֵרָהּ הַבָּא לְאַחַר מִיכָּן.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּקְדַמָה אִיהִי, וְשַׁוִּיָּה שָׁלִיחַ מֵעִיקָּרָא.
הָהוּא גַּבְרָא דְּשַׁדַּר לַהּ גִּיטָּא לִדְבֵיתְהוּ, אֲזַל שְׁלִיחָא אַשְׁכְּחַהּ כִּי יָתְבָה וְקָא לָיְשָׁא, אֲמַר לַהּ: ״הֵילָךְ גִּיטָּךְ״, אֲמַרָה לֵיהּ: ״לֶיהֱוֵי בִּידָךְ״. אָמַר רַב נַחְמָן: אִם אִיתָא לִדְרַבִּי חֲנִינָא, עֲבַדִי בַּהּ עוֹבָדָא.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְאִם אִיתָא לִדְרַבִּי חֲנִינָא, עֲבַדְתְּ בַּהּ עוֹבָדָא?! הָא לֹא חָזְרָה שְׁלִיחוּת אֵצֶל הַבַּעַל!
שַׁלְחוּהָ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, שְׁלַח לְהוּ: לֹא חָזְרָה שְׁלִיחוּת אֵצֶל הַבַּעַל. וְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר: נִתְיַישֵּׁב בַּדָּבָר.
הֲדוּר שַׁלְחוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר: כֹּל הָנֵי שָׁלְחוּ לַהּ וְאָזְלִי? כִּי הֵיכִי דִּמְסַפְּקָא לְהוּ לְדִידְהוּ, הָכִי נָמֵי מְסַפְּקָא לַן לְדִידַן;
הָוֵי דָּבָר שֶׁבָּעֶרְוָה, וְדָבָר שֶׁבָּעֶרְוָה – חוֹלֶצֶת.
הֲוָה עוֹבָדָא, וְאַצְרְכַהּ רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָּא גֵּט וַחֲלִיצָה. תַּרְתֵּי?! גֵּט מֵחַיִּים, וַחֲלִיצָה לְאַחַר מִיתָה.
הָהִיא דַּהֲווֹ קָרוּ לַהּ ״נַפְאָתָה״, אֲזוּל סָהֲדֵי כְּתוּב ״תַּפְאָתָה״. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָּא מִשְּׁמֵיהּ דְרַב: עָשׂוּ עֵדִים שְׁלִיחוּתָן.
מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה: מִי קָאָמַר לְהוּ ״כְּתוּבוּ חַסְפָּא וְהַבוּ לַהּ״?! אֶלָּא אָמַר רַבָּה: וַדַּאי, אִי כְּתוּב סָהֲדֵי גִּיטָּא מְעַלְּיָא, וַאֲבַד, עָשׂוּ עֵדִים שְׁלִיחוּתָן.
מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן: מִי קָאָמַר לְהוּ ״כְּתֻבוּ וְאַנְּחוּהּ בְּכִיסַיְיכוּ״?! אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן: כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין, אֲפִילּוּ מֵאָה פְּעָמִים.
בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: ״כִּתְבוּ, וּתְנוּ לְשָׁלִיחַ״, מַהוּ? סַלּוֹקֵי סַלֵּיק לְהוּ, אוֹ דִילְמָא לְטִירְחָא דִּידְהוּ חָיֵישׁ?
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: ״וְיוֹלִיךְ לָהּ״, מַהוּ? תֵּיקוּ.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף הָאוֹמֶרֶת ״טוֹל לִי גִּיטִּי״, אִם רָצָה לַחְזוֹר – לֹא יַחְזוֹר. תָּנוּ רַבָּנַן: ״טוֹל לִי״, וְ״שָׂא לִי״, וִ״יהֵא לִי בְּיָדֶךָ״ – כּוּלָּן לְשׁוֹן קַבָּלָה הֵן.
מַתְנִי׳ הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, צְרִיכָה שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים – שְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים: ״בְּפָנֵינוּ אָמְרָה״, וּשְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים: ״בְּפָנֵינוּ קִבֵּל, וְקָרַע״; אֲפִילּוּ הֵן הָרִאשׁוֹנִים וְהֵן הָאַחֲרוֹנִים,