כריתות י״ב א

אֶלָּא לָאו בְּחַד, וְקָתָנֵי כִּי אֵין מַכְחִישָׁן מְהֵימַן, שְׁמַע מִינָּה.

אָמַר רַבִּי מֵאִיר: קַל וָחוֹמֶר.

אִבַּעְיָא לְהוּ: מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן, מִשּׁוּם דְּאָדָם נֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ, אוֹ דִּלְמָא מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר ״מֵזִיד הָיִיתִי״ – פָּטוּר, כִּי אָמַר נָמֵי ״לֹא אָכַלְתִּי״ – מְהֵימַן וּפָטוּר?

וּמַאי נָפְקָא מִינָּה? לְמִיפְשַׁט מִינַּהּ לְטוּמְאָה, דְּאִי אָמְרַתְּ טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן מִשּׁוּם דְּאָדָם נֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ – לָא שְׁנָא טוּמְאָה חֲדָשָׁה וְלָא שְׁנָא טוּמְאָה יְשָׁנָה.

וְאִי אָמְרַתְּ טַעְמֵיהוֹן דְּרַבָּנַן מִשּׁוּם דְּאָמַר ״מִיגּוֹ״ הִיא – פָּטְרִי לֵיהּ רַבָּנַן מִטּוּמְאָה יְשָׁנָה, אֲבָל מִטּוּמְאָה חֲדָשָׁה מִחַיַּיב. מַאי טַעְמָא? טוּמְאָה יְשָׁנָה, מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר ״טָבַלְתִּי״ – פָּטוּר, כִּי אָמַר נָמֵי ״לֹא נִטְמֵאתִי״ – פָּטוּר, דְּאִיכָּא לְמֵימַר: מַאי ״לֹא נִטְמֵאתִי״ דְּקָאָמַר – לֹא עָמַדְתִּי בְּטוּמְאָתִי אֶלָּא טָבַלְתִּי.

אֲבָל טוּמְאָה חֲדָשָׁה – מִחַיַּיב, מַאי טַעְמָא? דְּכִאי אָמַר נָמֵי ״טָבַלְתִּי״ – מִחַיַּיב, דְּאָמְרוּ לֵיהּ עֵדִים: הַשְׁתָּא נִטְמֵאתָ.

מַאי? תָּא שְׁמַע: אָמַר לוֹ עֵד אֶחָד: נִטְמֵאתָ, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא נִטְמֵאתִי – פָּטוּר. יָכוֹל אֲפִילּוּ שְׁנַיִם? אָמַר רַבִּי מֵאִיר: קַל וָחוֹמֶר, אִם הֱבִיאוּהוּ שְׁנַיִם לְמִיתָה חֲמוּרָה – לֹא יְבִיאוּהוּ לִידֵי קׇרְבָּן הַקַּל? וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אָדָם נֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ. שְׁמַע מִינַּהּ טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן מִשּׁוּם דְּאָמְרִי: אָדָם נֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ.

אָמַר רַבִּי אַמֵּי: לְעוֹלָם טַעְמָא דְּרַבָּנַן מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן ״מִיגּוֹ״, וְהָכִי קָתָנֵי: מִתּוֹךְ שֶׁאִם רָצָה לוֹמַר: לֹא עָמַדְתִּי בְּטוּמְאָתִי – פָּטוּר, הִילְכָּךְ אָדָם נֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ. אִי הָכִי, הַיְינוּ חֵלֶב!

מַהוּ דְּתֵימָא: ״אָכַלְתִּי חֵלֶב״, קָמְתָרֵיץ דִּיבּוּרֵיהּ: לָא אָכַלְתִּי שׁוֹגֵג אֶלָּא מֵזִיד, אֲבָל: נִטְמֵאתָ, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא נִטְמֵאתִי, אֵימָא לָא קָמְתָרֵיץ דִּבּוּרֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן: הָכָא נָמֵי: לֹא עָמַדְתִּי בְּטוּמְאָתִי אֲבָל טָבַלְתִּי.

תָּא שְׁמַע: ״וְהִתְוַדָּה״ – מוֹדֶה בַּדְּבָרִים – חַיָּיב, אֵין מוֹדֶה בַּדְּבָרִים – פָּטוּר. אָמַר לוֹ עֵד אֶחָד: נִטְמֵאתָ, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא נִטְמֵאתִי – פָּטוּר.

יָכוֹל אֲפִילּוּ שְׁנַיִם מַכְחִישִׁין? אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אִם הֱבִיאוּהוּ שְׁנַיִם לִידֵי מִיתָה חֲמוּרָה, לֹא יְבִיאוּהוּ לִידֵי קׇרְבָּן הַקַּל? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמָן אָדָם עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ.

וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲלָבִין וּבְבִיאַת מִקְדָּשׁ, אֲבָל בְּטוּמְאָה – לָא מוֹדוּ לֵיהּ.

בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵּימָא