כתובות ל״ט ב

שֶׁסּוֹפָהּ לְהִצְטַעֵר תַּחַת בַּעֲלָהּ. אָמְרוּ לוֹ: אֵינוֹ דּוֹמֶה נִבְעֶלֶת בְּאוֹנֶס לְנִבְעֶלֶת בְּרָצוֹן. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: צַעַר שֶׁל פִּיסּוּק הָרַגְלַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַתְּפַשְּׂקִי אֶת רַגְלַיִךְ לְכׇל עוֹבֵר״.

אִי הָכִי, מְפוּתָּה נָמֵי! אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מָשָׁל דִּמְפוּתָּה לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵירוֹ: קְרַע שִׁירָאִין שֶׁלִּי וְהִפָּטֵר. שֶׁלִּי?! דַּאֲבוּהּ נִינְהוּ? אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: פִּקְּחוֹת שֶׁבָּהֶן אוֹמְרוֹת: מְפוּתָּה אֵין לָהּ צַעַר.

וְהָא קָא חָזֵינַן דְּאִית לַהּ? אָמַר אַבָּיֵי: אֲמַרָה לִי אֵם, כְּמַיָּא חַמִּימֵי עַל רֵישֵׁיהּ דְּקַרְחָא. רָבָא אָמַר: אֲמַרָה לִי בַּת רַב חִסְדָּא: כִּי רִיבְדָּא דְכוּסִילְתָּא. רַב פָּפָּא אָמַר: אֲמַרָה לִי בַּת אַבָּא סוּרָאָה: כִּי נַהֲמָא אַקּוּשָׁא בְּחִינְכֵי.

הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד הַמְפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא וְכוּ׳. לִכְשֶׁיּוֹצִיא?! אִשְׁתּוֹ הִיא? אָמַר אַבָּיֵי: אֵימָא לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמְפַתֶּה נוֹתֵן לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס, בּוֹשֶׁת וּפְגָם נוֹתֵן מִיָּד. וְאֶחָד הָאוֹנֵס וְאֶחָד הַמְפַתֶּה, בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב.

בִּשְׁלָמָא מְפוּתָּה — כְּתִיב: ״אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ״. אֵין לִי אֶלָּא אָבִיהָ, הִיא עַצְמָהּ מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יְמָאֵן״, מִכׇּל מָקוֹם.

אֶלָּא אוֹנֵס? בִּשְׁלָמָא אִיהִי — כְּתִיב: ״וְלוֹ תִהְיֶה״, מִדַּעְתָּהּ. אֶלָּא אָבִיהָ מְנָלַן?

אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. רָבָא אָמַר: קַל וָחוֹמֶר, וּמָה מְפַתֶּה שֶׁלֹּא עָבַר אֶלָּא עַל דַּעַת אָבִיהָ בִּלְבַד, בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב — אוֹנֵס שֶׁעָבַר עַל דַּעַת אָבִיהָ וְעַל דַּעַת עַצְמָהּ, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!

רָבָא לָא אָמַר כְּאַבַּיֵּי. כֵּיוָן דְּקָא מְשַׁלֵּם קְנָס, לָאו חוֹטֵא נִשְׂכָּר הוּא. אַבָּיֵי לָא אָמַר כְּרָבָא: מְפַתֶּה דְּאִיהוּ מָצֵי מְעַכֵּב — אָבִיהָ נָמֵי מָצֵי מְעַכֵּב, אוֹנֵס דְּאִיהוּ לָא מָצֵי מְעַכֵּב — אָבִיהָ נָמֵי לָא מָצֵי מְעַכֵּב.

תַּנְיָא אִידַּךְ: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד, כְּשֶׁיּוֹצִיא הוּא אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם. כְּשֶׁיּוֹצִיא?! מִי מָצֵי מַפֵּיק לַהּ?! אֵימָא: כְּשֶׁתֵּצֵא הִיא, אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם. מֵת — יָצָא כֶּסֶף קְנָסָהּ בִּכְתוּבָּתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה.

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי. רַבָּנַן סָבְרִי: טַעְמָא מַאי תַּקִּינוּ רַבָּנַן כְּתוּבָּה — כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, וְהָא לָא מָצֵי מַפֵּיק לַהּ. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הָא נָמֵי מְצַעַר לַהּ עַד דְּאָמְרָה הִיא ״לָא בָּעֵינָא לָךְ״.

אוֹנֵס שׁוֹתֶה בַּעֲצִיצוֹ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזִקְיָא לְרַב אָשֵׁי: מִכְּדֵי מִיגְמָר גָּמְרִי מֵהֲדָדֵי,