קידושין ל״ז א

חוּץ מִן הָעׇרְלָה וְכִלְאַיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הֶחָדָשׁ.

גְּמָ׳ מַאי תְּלוּיָה וּמַאי שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה? אִילֵימָא תְּלוּיָה – דִּכְתִיב בַּהּ ״בִּיאָה״, וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה – דְּלָא כְּתִיב בַּהּ ״בִּיאָה״, וַהֲרֵי תְּפִילִּין וּפֶטֶר חֲמוֹר, דִּכְתִיב בָּהֶן ״בִּיאָה״, וְנוֹהֲגִין בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ!

אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר: כׇּל מִצְוָה שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף – נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ, חוֹבַת קַרְקַע – אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ.

מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אֵלֶּה הַחֻקִּים״ – אֵלּוּ הַמִּדְרָשׁוֹת. ״וְהַמִּשְׁפָּטִים״ – אֵלּוּ הַדִּינִים. ״אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן״ – זוֹ מִשְׁנָה. ״לַעֲשׂוֹת״ – זוֹ מַעֲשֶׂה.

״בָּאָרֶץ״ – יָכוֹל כׇּל הַמִּצְוֹת כּוּלָּן לֹא יְהוּ נוֹהֲגִים אֶלָּא בָּאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה״. אִי כׇּל הַיָּמִים, יָכוֹל יְהוּ נוֹהֲגִים בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בָּאָרֶץ״.

אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט – צֵא וּלְמַד מִמַּה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן: ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כׇּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם וְגוֹ׳״ – מָה עֲבוֹדָה זָרָה מְיוּחֶדֶת, שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף, וְנוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ – אַף כֹּל שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.

חוּץ מִן הָעׇרְלָה וְהַכִּלְאַיִם. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְקוּלָּא פְּלִיג אוֹ לְחוּמְרָא פְּלִיג?

לְחוּמְרָא פְּלִיג, וְהָכִי קָאָמַר תַּנָּא קַמָּא: חוּץ מִן הָעׇרְלָה וּמִן הַכִּלְאַיִם, דְּהִלְכְתָא גְּמִירִי לָהּ, אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא לְמֵימַר חוֹבַת קַרְקַע הִיא. אֲבָל חָדָשׁ, בָּאָרֶץ – אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לָא.

מַאי טַעְמָא? ״מוֹשָׁב״ – לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה מַשְׁמַע.

וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר: אַף חָדָשׁ נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. מַאי טַעְמָא? ״מוֹשָׁב״ – בְּכׇל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים.

אוֹ דִלְמָא לְקוּלָּא פְּלִיג, וְהָכִי קָאָמַר תַּנָּא קַמָּא: חוּץ מִן הָעׇרְלָה וְהַכִּלְאַיִם, דְּהִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ, וְכׇל שֶׁכֵּן חָדָשׁ, דְּ״מוֹשָׁב״ – כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים מַשְׁמַע.

וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר: חָדָשׁ אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בָּאָרֶץ, דְּ״מוֹשָׁב״ – לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה מַשְׁמַע. וּמַאי ״אַף״ – אַקַּמַּיְיתָא.

תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר אַבָּיֵי: מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא. דְּתַנְיָא: לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״מוֹשָׁב״ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: הֲרֵי שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״מוֹשָׁבוֹת״, וְנוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ! אָמַר לוֹ: שַׁבָּת קַל וָחוֹמֶר אָתְיָא, מָה מִצְוֹת קַלּוֹת נוֹהֲגוֹת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ – שַׁבָּת חֲמִירָא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?

מִדְּאָמַר אַבָּיֵי: מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שְׁמַע מִינַּהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְחוּמְרָא פְּלִיג, שְׁמַע מִינַּהּ.

מִכְּדֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אַהֵיכָא קָאֵי? אַנְּסָכִים. בִּנְסָכִים