קידושין מ״א ב

פִּיחֵת עֲשָׂרָה אוֹ הוֹסִיף עֲשָׂרָה – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא דְּיָלֵיף מִגֵּירוּשִׁין – מָה לְגֵירוּשִׁין, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן חוֹל! אָמַר קְרָא: ״אַתֶּם״, ״גַּם אַתֶּם״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ.

וְנִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּתְרוּמָה, וְנֵיתוֹ הָנָךְ וְנִגְמְרוּ מִינֵּיהּ! מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִפְרַךְ: שֶׁכֵּן יֶשְׁנָהּ בְּמַחְשָׁבָה.

וְהָא דִּתְנַן: חֲבוּרָה שֶׁאָבַד פִּסְחָהּ, וְאָמְרוּ לְאֶחָד: ״צֵא וּבַקֵּשׁ וּשְׁחוֹט עָלֵינוּ״, וְהָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט, וְהֵן לָקְחוּ וְשָׁחֲטוּ, אִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן – הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִמּוֹ.

מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא דְּיָלֵיף מֵהָנָךְ – מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן חוֹל אֵצֶל קָדָשִׁים!

נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם״, וְכִי כָּל הַקָּהָל כּוּלָּן שׁוֹחֲטִין? וַהֲלֹא אֵינוֹ שׁוֹחֵט אֶלָּא אֶחָד! אֶלָּא מִכָּאן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ.

נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּקָדָשִׁים, וְנֵיתֵי הָנָךְ וְנִיגְמְרוּ מִינֵּיהּ! מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִפְרַךְ: מָה לְקָדָשִׁים, שֶׁכֵּן רוֹב מַעֲשֵׂיהֶן עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.

חֲדָא מֵחֲדָא לָא אָתְיָא, תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי? – הֵי תֵּיתֵי?

לָא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּקָדָשִׁים וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ – מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן חוֹל אֵצֶל קֳדָשִׁים. לָא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּגֵירוּשִׁין וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ – מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּמַחְשָׁבָה.

אֶלָּא: לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּתְרוּמָה, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ! הָכִי נָמֵי.

וְאֶלָּא ״אַתֶּם״ ״גַּם אַתֶּם״ לְמָה לִי? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יַנַּאי. דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי ״גַּם אַתֶּם״ – מָה אַתֶּם בְּנֵי בְּרִית, אַף שְׁלוּחֲכֶם בְּנֵי בְּרִית.

הָא לְמָה לִי קְרָא? מִדְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נָפְקָא! דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הָעֶבֶד נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל גֵּט מִיַּד בַּעְלָהּ שֶׁל אִשָּׁה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ בְּתוֹרַת גִּיטִּין וְקִידּוּשִׁין.

אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: עֶבֶד, דְּלָאו בַּר הֶיתֵּירָא הוּא כְּלָל. אֲבָל נׇכְרִי, הוֹאִיל וְאִיתֵיהּ בִּתְרוּמָה דְּנַפְשֵׁיהּ, דִּתְנַן: הַנׇּכְרִי וְהַכּוּתִי שֶׁתָּרְמוּ – תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה, אֵימָא שָׁלִיחַ נָמֵי עָבֵיד, קָמַשְׁמַע לַן.

וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּפָטַר, דִּתְנַן: תְּרוּמַת נׇכְרִי מְדַמַּעַת וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ חוֹמֶשׁ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, ״אַתֶּם״ ״גַּם אַתֶּם״ לְמָה לִי?

אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאָמַר מָר: ״אַתֶּם״ – וְלֹא אֲרִיסִין, ״אַתֶּם״ – וְלֹא שׁוּתָּפִין, ״אַתֶּם״ – וְלֹא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, ״אַתֶּם״ – וְלֹא הַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֵימָא: ״אַתֶּם״ – וְלֹא שְׁלוּחֲכֶם נָמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

הָנִיחָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹנָתָן, דְּמַפֵּיק לֵיהּ לְהַאי קְרָא לִדְרָשָׁא אַחֲרִינָא, מְנָא לַן? דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל כּוּלָּן יוֹצְאִים