קידושין ע״ח

– זוֹנָה מְשַׁוֵּי לַהּ, חֲלָלָה לָא מְשַׁוֵּי לַהּ. חָזַר וּבָא עָלֶיהָ – עֲשָׂאָהּ חֲלָלָה.

אָמַר רַב יְהוּדָה: כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה לוֹקֶה שְׁתַּיִם, אַחַת מִשּׁוּם ״לֹא יִקָּח״, וְאַחַת מִשּׁוּם ״לֹא יְחַלֵּל״. וְלִילְקֵי נָמֵי מִשּׁוּם ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ״! בְּשֶׁלֹּא גָּמַר בִּיאָתוֹ.

מֵתִיב רָבָא: אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת, מַאי לָאו שְׁנֵי שֵׁמוֹת וְתוּ לָא?

לָא, שְׁנֵי שֵׁמוֹת עַל זֶה וּשְׁנֵי שֵׁמוֹת עַל זֶה.

אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא: גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל אַחַת! הָכִי קָאָמַר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל אַחַת, וּלְעוֹלָם שְׁנֵי שֵׁמוֹת.

וַחֲלוּצָה דְּרַבָּנַן? וְהָתַנְיָא: גְּרוּשָׁה – אֵין לִי אֶלָּא גְּרוּשָׁה, חֲלוּצָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִשָּׁה״! מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא.

אָמַר אַבָּיֵי: קִידֵּשׁ – לוֹקֶה, בָּעַל – לוֹקֶה. קִידֵּשׁ לוֹקֶה מִשּׁוּם ״לֹא יִקָּח״. בָּעַל לוֹקֶה מִשּׁוּם ״לֹא יְחַלֵּל״. רָבָא אָמַר: בָּעַל – לוֹקֶה, לֹא בָּעַל – אֵינוֹ לוֹקֶה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״לֹא יִקַּח... וְלֹא יְחַלֵּל״ מָה טַעַם ״לֹא יִקַּח״? מִשּׁוּם ״לֹא יְחַלֵּל״.

וּמוֹדֶה אַבָּיֵי בְּמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, שֶׁאִם קִידֵּשׁ וְלֹא בָּעַל – שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה. ״לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא לֵיכָּא.

וּמוֹדֶה רָבָא בְּכֹהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה, שֶׁאִם בָּעַל וְלֹא קִידֵּשׁ – שֶׁלּוֹקֶה. ״וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״ אָמַר רַחֲמָנָא, וַהֲרֵי הוּא חִילֵּל. וּשְׁנֵיהֶם מוֹדִים בְּמַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, שֶׁאִם בָּעַל וְלֹא קִידֵּשׁ – שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה, דֶּרֶךְ לִיקּוּחִין אָסְרָה תּוֹרָה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר. וְהַדִּין נוֹתֵן: מָה חָלָל, שֶׁבָּא מִטִּפָּה כְּשֵׁרָה – בִּתּוֹ פְּסוּלָה, גֵּר, שֶׁבָּא מִטִּפָּה פְּסוּלָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁבִּתּוֹ פְּסוּלָה?

מָה לְחָלָל, שֶׁכֵּן יְצִירָתוֹ בַּעֲבֵירָה. כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין יְצִירָתוֹ בַּעֲבֵירָה, בִּתּוֹ פְּסוּלָה.

מָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה, שֶׁכֵּן בִּיאָתוֹ בַּעֲבֵירָה! חָלָל יוֹכִיחַ.

וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁאֵינָן בְּרוֹב הַקָּהָל, אַף אֲנִי אָבִיא אֶת הַגֵּר שֶׁאֵינוֹ בְּרוֹב הַקָּהָל וּבִתּוֹ פְּסוּלָה.

מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶם צַד עֲבֵירָה!

לָא תֵּימָא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה יוֹכִיחַ, אֶלָּא אֵימָא: מִצְרִי רִאשׁוֹן יוֹכִיחַ.

מָה לְמִצְרִי רִאשׁוֹן, שֶׁכֵּן אֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל. חָלָל יוֹכִיחַ.

וְחָזַר הַדִּין. לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁאֵינָן בְּרוֹב קָהָל, וּבִתּוֹ פְּסוּלָה. אַף אֲנִי אָבִיא אֶת הַגֵּר, שֶׁאֵינוֹ בְּרוֹב קָהָל וּבִתּוֹ פְּסוּלָה.

מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן פּוֹסְלִים בְּבִיאָתָם. וְרַבִּי יְהוּדָה: גֵּר נָמֵי פּוֹסֵל בְּבִיאָתוֹ, וּמַיְיתֵי לַהּ בַּמָּה הַצַּד מֵהַאי דִּינָא.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר גֵּר. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד – כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים... הַחֲיוּ לָכֶם״, וַהֲלֹא פִּינְחָס הָיָה עִמָּהֶם! וְרַבָּנַן? ״הַחֲיוּ לָכֶם״ – לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.

וְכוּלָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לֹא יִקְחוּ לָהֶם לְנָשִׁים כִּי אִם בְּתוּלֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל״, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: עַד דְּאִית כׇּל זֶרַע מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב סָבַר: ״מִזֶּרַע״, וַאֲפִילּוּ מִקְצָת זֶרַע.

רַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מִי שֶׁנִּזְרְעוּ בְּיִשְׂרָאֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי סָבַר: מִי שֶׁנִּזְרְעוּ בְּתוּלֶיהָ בְּיִשְׂרָאֵל.

אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרָבָא:

הַאי קְרָא, רֵישָׁא בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְסֵיפָא בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט?! אֲמַר לֵיהּ: אִין.

וּכְתַב קְרָא הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין, דִּכְתִיב: ״וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה׳״ – וַהֲלֹא אֵין יְשִׁיבָה בַּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵית דָּוִד בִּלְבַד! אֶלָּא: ״נֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה״ – בְּהֵיכַל ה׳, ״וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב״ – בִּמְקוֹמוֹ.

״וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה מִכֹּהֵן יִקָּחוּ״ – ״מִכֹּהֵן״ – אִין, מִיִּשְׂרָאֵל לָא?! הָכִי קָאָמַר: ״מִכֹּהֵן יִקָּחוּ״ – מִשְּׁאָר כֹּהֲנִים יִקָּחוּ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״מִכֹּהֵן יִקָּחוּ״ – מִשְּׁאָר כֹּהֲנִים יִקָּחוּ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִן הַמַּשִּׂיאִים לַכְּהוּנָּה יִקָּחוּ. רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר, כֹּל שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ – אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ, וְכֹל שֶׁאִי אַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ – אִי אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת. אָמַר רַב הַמְנוּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְכֵן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וּמִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָהֲגוּ כֹּהֲנִים סִילְסוּל בְּעַצְמָן כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.

אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר לִי הוּנָא: בָּא לִימָּלֵךְ – מוֹרִים לוֹ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, נָשָׂא – אֵין מוֹצִיאִים אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, כְּרַבִּי יוֹסֵי.

מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״בְּנִי זֶה מַמְזֵר״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. וַאֲפִילּוּ שְׁנֵיהֶם מוֹדִים עַל הָעוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ מַמְזֵר הוּא – אֵינָם נֶאֱמָנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמָנִים.

גְּמָ׳ מַאי ״וַאֲפִילּוּ שְׁנֵיהֶם״? לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא אִיהוּ, דְּלָא קִים לֵיהּ, אֶלָּא אֲפִילּוּ אִיהִי דְּקִים לַהּ – לָא מְהֵימְנָא. וְלָא מִיבַּעְיָא הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ חֲזָקָה דְכַשְׁרוּת, דְּלָא מְהֵימְנִי, אֶלָּא אֲפִילּוּ עוּבָּר נָמֵי, דְּלֵית לֵיהּ חֲזָקָה דְכַשְׁרוּת לָא מְהֵימְנִי.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נֶאֱמָנִים. כִּדְתַנְיָא: ״יַכִּיר״ – יַכִּירֶנּוּ לַאֲחֵרִים. מִכָּאן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר: ״זֶה בְּנִי בְּכוֹר״. וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמָן אָדָם לוֹמַר: ״זֶה בְּנִי בְּכוֹר״, כָּךְ נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר ״זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה״ וְ״זֶה בֶּן חֲלוּצָה״. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ נֶאֱמָן.

אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא: בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה – הַיְינוּ דִּכְתִיב ״יַכִּיר״, אֶלָּא לְרַבָּנַן, ״יַכִּיר״ לְמָה לִי?

בִּצְרִיךְ הֶכֵּירָא. לְמַאי הִלְכְתָא? לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם? פְּשִׁיטָא, לְמָה לִי קְרָא? מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי מִיתְּבַהּ לֵיהּ מַתָּנָה, מִי לָא יָהֲבִי לֵיהּ?

בִּנְכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לְאַחַר מִיכֵּן.

וּלְרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, ״יַכִּיר״ לְמָה לִי? שֶׁנָּפְלוּ לוֹ כְּשֶׁהוּא גּוֹסֵס.

מַתְנִי׳ מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּת לִשְׁלוּחוֹ לְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ, וְהָלַךְ הוּא וְקִדְּשָׁהּ, אִם שֶׁלּוֹ קָדְמוּ – קִידּוּשָׁיו קִידּוּשִׁין, וְאִם שֶׁל שְׁלוּחוֹ קָדְמוּ – קִידּוּשָׁיו קִידּוּשִׁין, וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ