קידושין פ״ב א

הַכֹּל לְשֵׁם שָׁמַיִם.

מַתְנִי׳ לֹא יְלַמֵּד אָדָם רַוּוֹק סוֹפְרִים. וְלֹא תְּלַמֵּד אִשָּׁה סוֹפְרִים. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה לֹא יְלַמֵּד סוֹפְרִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יִרְעֶה רַוּוֹק בְּהֵמָה, וְלֹא יִישְׁנוּ שְׁנֵי רַוּוֹקִין בְּטַלִּית אַחַת, וַחֲכָמִים מַתִּירִים.

גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם יָנוֹקֵי, וְהָתַנְיָא: אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכַּב זְכוּר וְלֹא עַל הַבְּהֵמָה! אֶלָּא: רַוּוֹק – מִשּׁוּם אִמָּהָתָא דְיָנוֹקֵי. אִשָּׁה – מִשּׁוּם אֲבָהָתָא דְיָנוֹקֵי.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף מִי שֶׁאֵין כּוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה כְּלָל, אוֹ דִלְמָא בְּשֶׁאֵינָהּ שְׁרוּיָה אֶצְלוֹ? תָּא שְׁמַע: אַף מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינָהּ שְׁרוּיָה אֶצְלוֹ לֹא יְלַמֵּד סוֹפְרִים.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יִרְעֶה כּוּ׳. תַּנְיָא: אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכַּב זְכוּר וְלֹא עַל הַבְּהֵמָה.

מַתְנִי׳ כֹּל שֶׁעֲסָקָיו עִם הַנָּשִׁים לֹא יִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים, וְלֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת הַנָּשִׁים. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, וְיִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁהָעוֹשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ. שֶׁאֵין אוּמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת, שֶׁלֹּא עֲנִיּוּת מִן הָאוּמָּנוּת, וְלֹא עֲשִׁירוּת מִן הָאוּמָּנוּת, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ חַיָּה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אוּמָּנוּת? וְהֵן מִתְפַּרְנְסִין שֶׁלֹּא בְּצַעַר! וַהֲלֹא לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי, וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְּצַעַר? אֶלָּא שֶׁהוֹרַעְתִּי מַעֲשַׂי, וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי.

אַבָּא גּוּרְיָין אִישׁ צַיְידָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא גּוּרְיָא: לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חַמָּר, גַּמָּל, קַדָּר, סַפָּן, רוֹעֶה, וְחֶנְוָנִי – שֶׁאוּמָּנוּתָן אוּמָּנוּת לִיסְטִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: הַחַמָּרִין רוּבָּן רְשָׁעִים, וְהַגַּמָּלִין רוּבָּן כְּשֵׁרִין, הַסַּפָּנִין רוּבָּן חֲסִידִים. טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים – לְגֵיהִנָּם, וְהַכָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים – שׁוּתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק.

רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מַנִּיחַ אֲנִי כׇּל אוּמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשְּׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וּשְׁאָר כׇּל אוּמָּנִיּוֹת אֵינָן כֵּן. כְּשֶׁאָדָם בָּא לִידֵי חוֹלִי אוֹ לִידֵי זִקְנָה אוֹ לִידֵי יִסּוּרִין, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסוֹק בִּמְלַאכְתּוֹ – הֲרֵי הוּא מֵת בָּרָעָב. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא מְשַׁמַּרְתּוֹ מִכׇּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ, וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ.

בְּנַעֲרוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? ״וְקוֹיֵ ה׳ יַחֲלִיפוּ כֹחַ״. בְּזִקְנוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? ״עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ: ״וְאַבְרָהָם זָקֵן... וַה׳ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל״ – מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִיתְּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי״

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל שֶׁעֲסָקָיו עִם הַנָּשִׁים – סוֹרוֹ רַע, כְּגוֹן הַצּוֹרְפִים, וְהַסָּרֵיקִים, וְהַנָּקוֹרוֹת, וְהָרוֹכְלִין, וְהַגַּרְדִּיִּים, וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִים, וְהַגָּרָע, וְהַבַּלָּן, וְהַבּוּרְסְקִי – אֵין מַעֲמִידִים מֵהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא כֹּהֵן גָּדוֹל. מַאי טַעְמָא? לָא מִשּׁוּם דִּפְסִילִי, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּזִיל אוּמָּנוּתַיְהוּ.

תָּנוּ רַבָּנַן: עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּגָרָע: מְהַלֵּךְ עַל צִידּוֹ, וְרוּחוֹ גַּסָּה, וְנִתְלֶה וְיוֹשֵׁב, וְעֵינוֹ צָרָה, וְעֵינוֹ רָעָה, אוֹכֵל הַרְבֵּה וּמוֹצִיא קִימְעָא, וְחָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת וְעַל הַגָּזֵל וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים.

דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה. מַאי הִיא? אָמַר רַב יְהוּדָה: