מגילה ט״ז ב

יִכָּשֵׁל בּוֹ? דְּאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא, אָמַר רַב: בִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילָת שֶׁהוֹסִיף יַעֲקֹב לְיוֹסֵף מִשְּׁאָר אֶחָיו נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם. אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִן בַּר יֶפֶת: רֶמֶז רָמַז לוֹ, שֶׁעָתִיד בֵּן לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁיֵּצֵא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֲמִשָּׁה לְבוּשֵׁי מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמׇרְדֳּכַי יָצָא בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וְגוֹ׳״.

״וַיִּפּוֹל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו״. כַּמָּה צַוָּארִין הֲווֹ לֵיהּ לְבִנְיָמִין? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בָּכָה עַל שְׁנֵי מִקְדָּשִׁים שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וַעֲתִידִין לֵיחָרֵב. ״וּבִנְיָמִין בָּכָה עַל צַוָּארָיו״ — בָּכָה עַל מִשְׁכַּן שִׁילֹה, שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְעָתִיד לֵיחָרֵב.

״וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רוֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבִּי עַל בִּנְיָמִין אָחִי, שֶׁלֹּא הָיָה בִּמְכִירָתִי, כָּךְ אֵין בְּלִבִּי עֲלֵיכֶם. ״כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם״. כְּפִי — כֵּן לִבִּי.

״וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים נוֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם״. מַאי ״מִטּוּב מִצְרָיִם״? אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שָׁלַח לוֹ יַיִן [יָשָׁן], שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.

״וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו״. אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: תַּעֲלָא בְּעִידָּנֵיהּ סְגֵיד לֵיהּ.

תַּעֲלָא? מַאי בְּצִירוּתֵיהּ מֵאֲחווֹהַּ? אֶלָּא, אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר: ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה״, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: תַּעֲלָא בְּעִידָּנֵיהּ סְגֵיד לֵיהּ.

״וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם״. אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁמִּתְקַבְּלִין עַל הַלֵּב: וּמָה עֲשָׂרָה נֵרוֹת לֹא יָכְלוּ לְכַבּוֹת נֵר אֶחָד, נֵר אֶחָד הֵיאַךְ יָכוֹל לְכַבּוֹת עֲשָׂרָה נֵרוֹת?

״לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר״. אָמַר רַב יְהוּדָה: ״אוֹרָה״ — זוֹ תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר״. ״שִׂמְחָה״ — זֶה יוֹם טוֹב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ״. ״שָׂשׂוֹן״ — זוֹ מִילָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ״.

״וִיקָר״ — אֵלּוּ תְּפִלִּין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְרָאוּ כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ״, וְתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ.

״וְאֵת פַּרְשַׁנְדָּתָא וְגוֹ׳ עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן״. אָמַר רַב אַדָּא דְּמִן יָפוֹ: ״עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן״ וַ״עֲשֶׂרֶת״ צָרִיךְ לְמֵמְרִינְהוּ בִּנְשִׁימָה אַחַת, מַאי טַעְמָא — כּוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי נְפַקוּ נִשְׁמְתַיְיהוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וָיו דְּ״וַיְזָתָא״ צָרִיךְ לְמִימְתְּחַהּ בִּזְקִיפָא כְּמוּרְדְּיָא דְלִבְרוּת. מַאי טַעְמָא — כּוּלְּהוּ בְּחַד זְקִיפָא אִזְדְּקִיפוּ.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, דָּרֵשׁ רַבִּי שֵׁילָא אִישׁ כְּפַר תְּמַרְתָּא: כׇּל הַשִּׁירוֹת כּוּלָּן נִכְתָּבוֹת אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵינָה וּלְבֵינָה עַל גַּבֵּי אָרִיחַ —

חוּץ מִשִּׁירָה זוֹ וּמַלְכֵי כְנַעַן, שֶׁאָרִיחַ עַל גַּבֵּי אָרִיחַ וּלְבֵינָה עַל גַּבֵּי לְבֵינָה. מַאי טַעְמָא — שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּקוּמָה לְמַפַּלְתָּן.

״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים״. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מְלַמֵּד שֶׁבָּא מַלְאָךְ וּסְטָרוֹ עַל פִּיו.

״וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר עִם הַסֵּפֶר״. ״אָמַר״ — ״אָמְרָה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמְרָה לוֹ: יֵאָמֵר בַּפֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר.

״דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת״. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַסִּי: מְלַמֵּד שֶׁצְּרִיכָה שִׂרְטוּט כַּאֲמִיתָּה שֶׁל תּוֹרָה.

״וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּים״. ״מַאֲמַר אֶסְתֵּר״ — אִין, ״דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת״ — לָא?! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת ... וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּים (אֵת יְמֵי) הַפּוּרִים הָאֵלֶּה״.

״כִּי מׇרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרוֹב אֶחָיו״. ״לְרוֹב אֶחָיו״, וְלֹא לְכׇל אֶחָיו. מְלַמֵּד שֶׁפֵּירְשׁוּ מִמֶּנּוּ מִקְצָת סַנְהֶדְרִין.

אָמַר רַב יוֹסֵף: גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מֵהַצָּלַת נְפָשׁוֹת, דְּמֵעִיקָּרָא חָשֵׁיב לֵיהּ לְמׇרְדֳּכַי בָּתַר אַרְבְּעָה, וּלְבַסּוֹף בָּתַר חַמְשָׁה. מֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ״אֲשֶׁר בָּאוּ עִם זְרוּבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מׇרְדֳּכַי בִּלְשָׁן״, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ״הַבָּאִים עִם זְרוּבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה עֲזַרְיָה רַעַמְיָה נַחֲמָנִי מׇרְדֳּכַי בִּלְשָׁן״.

אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָּא: גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מִבִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכׇּל זְמַן שֶׁבָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה קַיָּים — לֹא הִנִּיחוֹ עֶזְרָא וְעָלָה.

אָמַר רַבָּה אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָּא: גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מִכִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁכׇּל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּבֵית עֵבֶר לֹא נֶעֱנַשׁ, דְּאָמַר מָר: