מעילה י׳ א

וְסֵיפָא רַבָּנַן?! אָמַר רַב גְּבִיהָא דְּבֵי כְתִיל לְרַב אָשֵׁי, הָכִי אָמַר אַבָּיֵי: רֵישָׁא רַבִּי שִׁמְעוֹן וְסֵיפָא רַבָּנַן.

אָמַר רָבָא: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם נֶהֱנָה מִבְּשַׂר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא קוֹדֶם זְרִיקָה, וּמֵאֵימוּרַי קָדָשִׁים קַלִּין לְאַחַר שֶׁהֶעֱלָן, דְּפָטוּר.

פְּשִׁיטָא, מַאי קָא מַפְסֵיד?

מַהוּ דְּתֵימָא בְּשַׂר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא – אִית לֵיהּ מִצְוַת שְׂרֵיפָה לְכֹהֲנִים, אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּין – אִיכָּא מִצְוָה לְהַפּוֹכֵי בְּצִינּוֹרָא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא.

אָמַר רָבָא: הָא דְּאָמְרַתְּ ״כְּבָר קָרְבָה חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח״, הָנֵי מִילֵּי דְּאִתְיְדַע לֵיהּ קַמֵּי כַּפָּרָה, אֲבָל לְאַחַר כַּפָּרָה – יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מַאי טַעְמָא? אֵין מַפְרִישִׁין מִתְּחִלָּה לְאִיבּוּד.

מַתְנִי׳, הַקּוֹמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטוֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים – מוֹעֲלִין בָּהֶם מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ.

קִדְּשָׁן בִּכְלִי – הוּכְשַׁר לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה, וְחַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם נוֹתָר, וּמִשּׁוּם טָמֵא וּפִיגּוּל אֵין בָּהּ.

זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ מַתִּירִין.

וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין, כֵּיוָן שֶׁקִּידֵּשׁ בִּכְלִי – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם נוֹתָר וְטָמֵא, וּפִיגּוּל אֵין בָּהּ.