מנחות י׳ א

דהא כתב על דם האשם חד להכשיר צדדין וחד לפסול צידי צדדין

על דם האשם על מקום דם האשם למאי אתו

הני צריכי אי כתב רחמנא על דם האשם הוה אמינא איתיה אין נתקנח לא כתב רחמנא על מקום

ואי כתב רחמנא על מקום הוה אמינא דוקא נתקנח אבל איתיה אימא הוי חציצה קא משמע לן על דם האשם

אמר רבא מאחר דכתיב על דם האשם ועל מקום האשם וכתיבא ימנית בדם על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית וכתיבי בשמן דמצורע עשיר ועני למה לי

אלא אמר רבא יד יד לקמיצה

רגל רגל לחליצה

אוזן אוזן לרציעה

שמאלית (העני) למאי אתא אמר רב שישא בריה דרב אידי ליפסול ימין דכהן במצורע שלא תאמר ומה במקום שלא נתרבתה שמאל נתרבתה ימין במקום שנתרבתה שמאל אינו דין שנתרבתה ימין

ואידך שמאלית ויד ורגל ימנית דעני למאי אתא לכדתנא דבי רבי ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי שמעון בן לקיש כל מקום שנאמרה אצבע וכהונה אינה אלא ימין

קא סלקא דעתין אצבע וכהונה בעינן כדכתיב ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו וגמר ממצורע דכתיב וטבל הכהן את אצבעו הימנית הרי קמיצה דלא כתיבא בה אלא כהונה ותנן קמץ בשמאל פסול

אמר רבא או אצבע או כהונה

אמר ליה אביי הרי הולכת אברים לכבש דכתיב בהו כהונה דכתיב והקריב הכהן את הכל המזבחה ואמר מר זו הולכת אברים לכבש ותנן הרגל של ימין בשמאל ובית עורה לחוץ

כי אמרינן או אצבע או כהונה בדבר המעכב כפרה

והרי קבלה דבר המעכב כפרה הוא וכתב בה כהונה דכתיב והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם זו קבלת הדם ותנן קבל בשמאל פסל ורבי שמעון מכשיר

לרבי שמעון קאמרת רבי שמעון תרתי בעי

ומי בעי רבי שמעון תרתי והתניא רבי שמעון אומר כל מקום שנאמרה יד אינה אלא ימין אצבע אינה אלא ימין אצבע לא בעיא כהונה כהונה בעיא אצבע

אלא כהן למה לי בכהונו