מנחות י״א

או קורט לבונה פסול כל הני למה לי

צריכא דאי תנא צרור משום דלאו בת הקרבה היא אבל מלח דבת הקרבה היא אימא תתכשר

ואי תנא מלח דלא איקבע בהדי מנחה מעיקרא שאינו מולח אלא הקומץ בלבד אבל לבונה דאיקבע בהדי מנחה מעיקרא אימא תתכשר קא משמע לן

מפני שאמרו הקומץ החסר או היתר פסול מאי איריא משום חסר ויתר ותיפוק ליה משום חציצה אמר רבי ירמיה מן הצד

אמר ליה אביי לרבא כיצד קומצין אמר ליה כדקמצי אינשי איתיביה זו זרת זו קמיצה

זו אמה זו אצבע זו גודל

אלא להשוות כלומר קומץ מלא היד כדי שלא יהא חסר ואחר כך מוחק באצבע קטנה מלמטה

היכי עביד אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב חופה שלש אצבעותיו עד שמגיע על פס ידו וקומץ

תניא נמי הכי מלא קמצו יכול מבורץ תלמוד לומר בקמצו

אי בקמצו יכול בראשי אצבעותיו תלמוד לומר מלא קמצו הא כיצד חופה שלש אצבעותיו על פס ידו וקומץ

במחבת ובמרחשת מוחק בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה וזו היא עבודה קשה שבמקדש

זהו ותו לא והאיכא מליקה והאיכא חפינה אלא זו היא אחת מעבודות קשות שבמקדש

אמר רב פפא פשיטא לי מלא קמצו כדקמצי אינשי בעי רב פפא קמץ בראשי אצבעותיו מאי

מן הצדדין מאי ממטה למעלה מאי תיקו

אמר רב פפא פשיטא לי מלא חפניו כדחפני אינשי בעי רב פפא חפן בראשי אצבעותיו מהו מן הצדדין מהו חפן בזו ובזו וקרבן זו אצל זו מהו תיקו

בעי רב פפא דבקיה לקומץ בדפניה דמנא מאי תוך כלי בעינן והאיכא או דלמא הנחה בתוכו בעינן וליכא תיקו

בעי מר בר רב אשי הפכיה למנא ודבקיה לקומץ בארעיתא דמנא מאי הנחה בתוכו בעינן והאיכא או דלמא כתיקנו בעינן וליכא תיקו

מתני׳ כיצד הוא עושה פושט את אצבעותיו על פס ידו ריבה שמנה חסר שמנה חיסר לבונתה פסולה

גמ׳ היכי דמי ריבה שמנה אמר רבי אליעזר כגון שהפריש לה שני לוגין ולוקמה כגון דעריב בה שמן דחולין ושמן דחבירתה

וכי תימא שמן דחולין ושמן דחבירתה לא פסל מתקיף לה רב זוטרא בר טוביה אלא מעתה מנחת חוטא דפסל בה שמן היכי משכחת לה

אי דידה הא לית לה אי דחולין ודחבירתה הא אמרת לא פסל ואי אמרת דאפריש לה שמן כיון דלית לה שמן כלל חולין נינהו

ורבי אליעזר לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא דחולין ודחבירתה דפסיל אבל הפריש לה שני לוגין הואיל והאי חזי ליה והאי חזי ליה אימא לא ליפסיל קא משמע לן

ומנא ליה לרבי אליעזר הא אמר רבא מתניתין קשיתיה מאי איריא דתני ריבה שמנה ליתני ריבה לה שמן אלא הא קא משמע לן דאף על גב דהפריש לה שני לוגין

חיסר לבונתה תנו רבנן חסרה ועמדה על קורט אחד פסולה על שני קרטין כשרה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר על קורט אחד כשרה פחות מכאן פסולה

והתניא רבי שמעון אומר קומץ ולבונה שחסר כל שהוא פסול תני קורט לבונה שחסר כל שהוא פסול ואיבעית אימא כאן בלבונה הבאה עם המנחה כאן בלבונה הבאה בפני עצמה

אמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן שלש מחלוקת בדבר רבי מאיר סבר קומץ בתחילה וקומץ בסוף ורבי יהודה סבר קומץ בתחילה ושני קרטין בסוף ורבי שמעון סבר קומץ בתחילה וקורט אחד בסוף

ושלשתן מקרא אחד דרשו ואת כל הלבונה אשר על המנחה רבי מאיר סבר עד דאיתא ללבונה דאיקבעה בהדי מנחה מעיקרא ורבי יהודה סבר כל ואפילו חד קורט את לרבות קורט אחר ורבי שמעון את לא דריש

ואמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן מחלוקת בלבונה הבאה עם המנחה אבל בלבונה הבאה בפני עצמה דברי הכל קומץ בתחילה וקומץ בסוף להכי איצטריך אשר על המנחה דבהדי מנחה אין בפני עצמה לא

ואמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן מחלוקת בלבונה הבאה עם המנחה אבל בלבונה הבאה בבזיכין דברי הכל שני קמצין בתחילה ושני קמצין בסוף

פשיטא מהו דתימא כיון דבהדי לחם אתיא כאשר על המנחה דמיא קא משמע לן

פליגי בה רבי אמי ורבי יצחק נפחא חד אמר מחלוקת בלבונה הבאה עם המנחה אבל בלבונה הבאה בפני עצמה דברי הכל קומץ בתחילה וקומץ בסוף וחד אמר כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו

חיסר לבונתה הא יתיר כשרה והתניא יתיר פסולה אמר רמי בר חמא כגון שהפריש לה שני קמצין

ואמר רמי בר חמא הפריש לה שני קמצין ואבד אחד מהן קודם קמיצה לא הוקבעו אחר קמיצה הוקבעו

ואמר רמי בר חמא הפריש ארבעה קמצין לשני בזיכין ואבדו שנים מהן קודם סילוק בזיכין לא הוקבעו לאחר סילוק בזיכין הוקבעו

הא תו למה לי היינו הך

מהו דתימא כיון דבריר קומץ דידה כיון שהגיע זמנה לפורקה כמאן דפריקה דמיא קא משמע לן

מתני׳ הקומץ את המנחה לאכול שיריה בחוץ או כזית משיריה בחוץ להקטיר קומצה בחוץ או כזית קומצה בחוץ או להקטיר לבונתה בחוץ פסול ואין בו כרת לאכול שיריה למחר או כזית משיריה למחר להקטיר קומצה למחר או כזית מקומצה למחר או להקטיר לבונה למחר