מנחות י״ג א

הא תו למה לי אי לאכול ולאכול דבר ש(אין) דרכו לאכול קא משמע לן דמצטרף מרישא דסיפא שמעת מינה דקתני כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר פסול הא כחצי זית למחר וכחצי זית למחר פיגול

אי לאכול ולהקטיר דהיא גופא קא משמע לן מדיוקא דרישא שמעת מינה

דהשתא מה לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול אמרת לא מצטרף לאכול ולהקטיר מיבעיא

אין לאכול ולהקטיר איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא התם הוא דלא כי אורחיה קמחשב

אבל הכא דבהאי כי אורחיה קמחשב ובהאי כי אורחיה קא מחשב אימא לצטרף קא משמע לן

הדרן עלך כל המנחות

מתני׳ הקומץ את המנחה לאכול שיריה או להקטיר קומצה למחר מודה רבי יוסי בזה שהוא פיגול וחייבין עליו כרת להקטיר לבונתה למחר רבי יוסי אומר פסול ואין בו כרת וחכמים אומרים פיגול וחייבין עליו כרת

אמרו לו מה שינה זה מן הזבח אמר להן שהזבח דמו ובשרו ואימוריו אחד ולבונה אינה מן המנחה

גמ׳ למה לי למיתנא מודה רבי יוסי בזו

משום דקא בעי למיתנא סיפא להקטיר לבונתה למחר רבי יוסי אומר פסול ואין בו כרת

מהו דתימא טעמא דרבי יוסי משום דקסבר אין מפגלין בחצי מתיר ואפילו רישא נמי