תלמוד בבלי
מנחות י״ט
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
הכהנים מקרא נדרש לפניו ולאחריו
וסבר רבי שמעון מקרא נדרש לפניו ולאחריו והתניא ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת המזבח באצבעו ולקח מלמד שלא תהא קבלה אלא בימין באצבעו ונתן מלמד שלא תהא נתינה אלא בימין
אמר רבי שמעון וכי נאמר יד בקבלה הואיל ולא נאמר יד בקבלה קיבל בשמאל כשר
ואמר אביי במקרא נדרש לפניו ולאחריו קא מיפלגי ורבי שמעון סבר לאחריו נדרש ולפניו אין נדרש
אלא היינו טעמא דרבי שמעון והביאה ויו מוסיף על ענין ראשון
וסבר רבי שמעון ויו מוסיף על ענין ראשון אלא מעתה דכתיב ושחט את בן הבקר והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם מקבלה ואילך מצות כהונה מלמד על שחיטה שכשירה בזר אי לרבי שמעון ויו מוסיף על ענין ראשון שחיטה הכי נמי בזר תהא פסולה
שאני התם דאמר קרא וסמך ושחט מה סמיכה בזרים אף שחיטה בזרים
אי מה סמיכה בבעלים אף שחיטה בבעלים ההוא לא מצית אמרת קל וחומר ומה זריקה דעיקר כפרה לא בעיא בעלים שחיטה דלאו עיקר כפרה לא כל שכן
וכי תימא אין דנין אפשר משאי אפשר גלי רחמנא ביום הכפורים ושחט את פר החטאת אשר לו מכלל דשחיטה בעלמא לא בעינן בעלים
אמר רב כל מקום שנאמר תורה וחוקה אינו אלא לעכב קא סלקא דעתין תרתי בעיא כדכתיב זאת חקת התורה
(סימן נתץ יקמל)
והרי נזיר דלא כתיבא ביה אלא תורה ואמר רב תנופה בנזיר מעכבא שאני התם כיון דכתיב כן יעשה כמאן דכתיבא בהו חוקה דמי
הרי תודה דלא כתיבא ביה אלא תורה ותנן ארבעה שבתודה מעכבין זה את זה שאני תודה דאיתקש לנזיר דכתיב על זבח תודת שלמיו ואמר מר שלמיו לרבות שלמי נזיר
והרי מצורע דלא כתיב ביה אלא תורה ותנן ארבעה מינין שבמצורע מעכבין זה את זה שאני התם כיון דכתיב זאת תהיה תורת המצרע כמאן דכתיב ביה חוקה דמי
והרי יום הכפורים דלא כתיב ביה אלא חוקה ותנן שני שעירי יום הכפורים מעכבין זה את זה אלא או תורה או חוקה
והרי שאר קרבנות דכתיב בהו תורה ולא מעכבי תורה בעיא חוקה וחוקה לא בעיא תורה
והא תורה וחוקה קא אמר הכי קאמר אף על גב דכתיב תורה אי כתיבא חוקה אין ואי לא לא
והרי מנחה דכתיב בה חוקה ואמר רב כל מקום שהחזיר הכתוב בתורת מנחה אינו אלא לעכב החזיר אין לא החזיר לא
שאני התם דכי כתיבא חוקה אאכילה כתיבא
והרי לחם הפנים דכי כתיבא חוקה אאכילה כתיבא ותנן שני סדרים מעכבין זה את זה שני בזיכין מעכבין זה את זה הסדרין והבזיכין מעכבין זה את זה
אלא כל היכא דכתיבא אאכילה אכולא מילתא כתיבא
שאני התם דאמר קרא מגרשה ומשמנה
גרש ושמן מעכבין ואין דבר אחר מעכב
גופא אמר רב כל מקום שהחזיר לך הכתוב בתורה מנחה אינו אלא לעכב ושמואל אמר גרש ושמן מעכבין ואין דבר אחר מעכב ולשמואל אף על גב דתנא ביה קרא לא מעכבא ליה
אלא כל היכא דתנא ביה קרא ודאי מעכבא והכא במלא קומצו בקומצו קא מיפלגי דתניא מלא קמצו בקמצו שלא יעשה מדה לקומץ
רב סבר הא נמי תנא ביה קרא דכתיב ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ושמואל דורות משעה לא ילפינן
ולא יליף שמואל דורות משעה והתנן כלי הלח מקדשין את הלח ומדת יבש מקדשין את היבש ואין כלי הלח מקדשין את היבש ולא מדת יבש מקדשין את הלח
ואמר שמואל לא שנו אלא מדות אבל מזרקות מקדשין דכתיב שניהם מלאים סלת
שאני התם דתנא בה קרא תריסר זימנין
אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב והרי הגשה דתנא בה קרא ולא מעכבא מאן תנא ביה דכתיב זאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן לפני ה׳
ההוא לקבוע לה מקום הוא דאתא דתניא לפני ה׳ יכול במערב תלמוד לומר אל פני המזבח
אי אל פני המזבח יכול בדרום תלמוד לומר לפני ה׳ הא כיצד מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו
רבי אליעזר אומר יכול יגישנה למערבה של קרן או לדרומה של קרן אמרת כל מקום שאתה מוצא שתי מקראות אחד מקיים עצמו ומקיים חבירו ואחד מקיים עצמו ומבטל את חבירו מניחין את שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופשין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו
שכשאתה אומר לפני ה׳ במערב בטלתה אל פני המזבח בדרום וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימתה לפני ה׳
והיכא קיימתה אמר רב אשי קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי
מתקיף לה רב הונא הרי מלח דלא תנא ביה קרא ומעכבא ביה דתניא ברית מלח עולם הוא שתהא