מנחות כ״א א

אפיק עצים ועייל נסכים דתניא אבל היין והדם והעצים והקטרת אין טעונין מלח

מני אי רבי קשיא עצים אי רבנן קשיא קטרת

האי תנא הוא דתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר מה הפרט מפורש דבר שמקבל טומאה ועולה לאשים וישנו על מזבח החיצון אף כל דבר המקבל טומאה ועולה לאשים וישנו על מזבח החיצון

יצאו עצים שאין מקבלין טומאה יצאו דם ויין שאין עולים לאשים יצאה קטרת שאינה על מזבח החיצון

אלא טעמא דמעטיה קרא לדם הא לאו הכי הוה אמינא דם ליבעי מלח כיון דמלחיה נפיק ליה מתורת דם דאמר זעירי אמר רבי חנינא דם שבישלו אינו עובר עליו ורב יהודה אמר זעירי דם שמלחו אינו עובר עליו

ורב יהודה דידיה אמר אברים שצלאן והעלן אין בהם משום לריח ניחוח

מהו דתימא מישדא בה משהו למצוה בעלמא קא משמע לן

גופא אמר זעירי אמר רבי חנינא דם שבישלו אינו עובר עליו יתיב רבא וקא אמר לה להא שמעתא איתיביה אביי הקפה את הדם ואכלו או שהמחה את החלב וגמעו חייב

לא קשיא כאן שהקפה באור כאן שהקפה בחמה באור לא הדר בחמה הדר

בחמה נמי לימא הואיל ואידחי אידחי דהא בעא מיניה רבי מני מרבי יוחנן דם שקרש ואכלו מהו אמר ליה הואיל ונדחה ידחה אישתיק

אמר ליה דלמא ודאי כאן בחטאות החיצוניות כאן בחטאות הפנימיות

אמר אדכרתן מילתא דאמר רב חסדא דם שקרש בחטאות ואכלו חייב ולקח ונתן אמר רחמנא בר לקיחה ונתינה הוא בחטאות הפנימיות ואכלו פטור וטבל והזה אמר רחמנא והאי לאו בר טבילה והזאה הוא

ורבא דידיה אמר אפילו בחטאות הפנימיות ואכלו חייב הואיל וכנגדו ראוי בחטאות החיצונות אמר רב פפא הלכך דם חמור שקרש ואכלו חייב הואיל וכנגדו ראוי בחטאות החיצונות

אמר רב גידל אמר זעירי דם בין לח בין יבש חוצץ מיתיבי הדם והדיו והדבש והחלב יבשין חוצצין לחין אינן חוצצין לא קשיא הא דסריך הא דלא סריך

תמלח למאי אתא לכדתניא במלח יכול תבונהו תלמוד לומר תמלח אי תמלח יכול במי מלח תלמוד לומר במלח

ולא תשבית מלח הבא מלח שאינה שובתת ואיזו זו מלח סדומית ומנין שאם לא מצא מלח סדומית שמביא מלח איסתרוקנית תלמוד לומר תקריב תקריב כל שהוא תקריב מכל מקום תקריב ואפילו בשבת תקריב ואפילו בטומאה

מאי תבונהו אמר רבה בר עולא הכי קאמר יכול יתבוננו כתבן בטיט אמר ליה אביי אי הכי יתבוננו מיבעי ליה אלא אמר אביי יכול יעשנו כבנין אמר ליה רבא אי הכי יבננו מיבעי ליה אלא אמר רבא יכול תבונהו

מאי תבונהו אמר רב אשי יכול יתן בו טעם כבינה תלמוד לומר תמלח כיצד הוא עושה מביא האבר ונותן עליו מלח וחוזר והופכו ונותן עליו מלח ומעלהו

אמר אביי וכן לקדירה