קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום

כ״ז א:א׳

דעל העצים כתיב

כ״ז א:ב׳

כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר על בסמוך מאי הכא נמי על בסמוך או דלמא על העצים דומיא דעל המזבח מה התם על ממש אף הכא נמי על ממש תיקו

כ״ז א:ג׳

מתני׳ הקומץ מיעוטו מעכב את רובו עשרון מיעוטו מעכב את רובו היין מיעוטו מעכב את רובו השמן מיעוטו מעכב את רובו

כ״ז א:ד׳

הסולת והשמן מעכבין זה את זה הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה

כ״ז א:ה׳

גמ׳ מאי טעמא אמר קרא מלא קמצו תרי זימני

כ״ז א:ו׳

עשרון מיעוטו מעכב את רובו מאי טעמא אמר קרא מסלתה שאם חסרה כל שהוא פסולה

כ״ז א:ז׳

היין מיעוטו מעכב את רובו ככה

כ״ז א:ח׳

השמן מיעוטו מעכב את רובו דמנחת נסכים ככה ומנחת נדבה אמר קרא ומשמנה שאם חסר כל שהוא פסולה

כ״ז א:ט׳

השמן והסולת מעכבין זה את זה מסלתה ומשמנה מגרשה ומשמנה

כ״ז א:י׳

הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה על כל לבונתה ואת כל הלבונה אשר על המנחה

כ״ז א:י״א

מתני׳ שני שעירי יום הכפורים מעכבין זה את זה שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה שתי חלות מעכבות זו את זו

כ״ז א:י״ב

שני סדרין מעכבין זה את זה שני בזיכין מעכבין זה את זה הסדרין והבזיכין מעכבין זה את זה

כ״ז א:י״ג

שני מינים שבנזיר שלשה שבפרה וארבעה שבתודה וארבעה שבלולב וארבע שבמצורע מעכבין זה את זה

כ״ז א:י״ד

שבעה הזאות שבפרה מעכבות זו את זו שבע הזיות שעל בין הבדים שעל הפרכת שעל מזבח הזהב מעכבות זו את זו

כ״ז א:ט״ו

גמ׳ שני שעירי יום הכפורים מעכבין זה את זה חוקה

כ״ז א:ט״ז

שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה הויה שתי חלות הויה

כ״ז א:י״ז

שני סדרין חוקה שני בזיכין חוקה הסדרין והבזיכין חוקה

כ״ז א:י״ח

שני מינים שבנזיר דכתיב כן יעשה שלשה שבפרה חוקה

כ״ז א:י״ט

ארבעה שבתודה דאיתקש לנזיר דכתיב על זבח תודת שלמיו ואמר מר שלמיו לרבות שלמי נזיר

כ״ז א:כ׳

וארבעה שבמצורע דכתיב זאת תהיה תורת המצרע וארבעה שבלולב ולקחתם לקיחה תמה

כ״ז א:כ״א

אמר רב חנן בר רבא לא שנו אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין

כ״ז א:כ״ב

מיתיבי ארבעה מינין שבלולב שנים מהן עושין פירות ושנים מהם אין עושין פירות העושין פירות יהיו זקוקין לשאין עושין ושאין עושין פירות יהיו זקוקין לעושין פירות ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהו כולן באגודה אחת

כ״ז א:כ״ג

וכן ישראל בהרצאה עד שיהו כולן באגודה אחת שנאמר הבונה בשמים מעלותיו ואגדתו על ארץ יסדה

כ״ז א:כ״ד

תנאי היא דתניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר רבי יהודה אומר אגוד כשר שאינו אגוד פסול

כ״ז א:כ״ה

מאי טעמא דרבי יהודה גמר קיחה קיחה מאגודת אזוב

כ״ז א:כ״ו

מה להלן באגודה אף כאן באגודה ורבנן לא גמרי קיחה קיחה

כ״ז א:כ״ז

כמאן אזלא הא דתניא לולב מצוה לאוגדו ואם לא אגדו כשר כמאן אי כרבי יהודה לא אגדו אמאי כשר אי רבנן מאי מצוה

כ״ז א:כ״ח

לעולם רבנן ומאי מצוה משום זה אלי ואנוהו

כ״ז א:כ״ט

שבע הזאות שבפרה מעכבות זו את זו חוקה

כ״ז א:ל׳

שבע הזאות שעל בין הבדים ושעל מזבח הזהב ושעל הפרוכת מעכבות זו את זו דיום הכפורים כתיב חוקה

כ״ז א:ל״א

דפר כהן משוח ודפר העלם דבר של ציבור ודשעירי עבודה זרה כדתניא ועשה לפר כאשר עשה לפר מה תלמוד לומר לכפול בהזאות

כ״ז ב:א׳

שאם חיסר אחת מן המתנות לא עשה כלום

כ״ז ב:ב׳

תנו רבנן שבע הזאות שבפרה שעשאן בין שלא לשמן בין שלא מכוונות אל נכח פני אוהל מועד פסולות

כ״ז ב:ג׳

ושבפנים ושבמצורע שלא לשמן פסולות שלא מכוונות כשרות

כ״ז ב:ד׳

והתניא גבי פרה שלא לשמן פסולות שלא מכוונות כשרות אמר רב חסדא לא קשיא הא רבי יהודה הא רבנן

כ״ז ב:ה׳

דתניא מחוסרי כפרה שנכנסו לעזרה בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת ואין צריך לומר טבול יום ושאר כל הטמאים

כ״ז ב:ו׳

וטהורים שנכנסו לפנים ממחיצתן להיכל כולו בארבעים מבית לפרכת אל פני הכפרת במיתה רבי יהודה אומר כל היכל כולו ומבית לפרכת בארבעים ואל פני הכפרת במיתה

כ״ז ב:ז׳

במאי קא מיפלגי בהאי קרא ויאמר ה׳ אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארון ולא ימות רבנן סברי אל הקודש בלא יבא מבית לפרכת ואל פני הכפרת בלא ימות

כ״ז ב:ח׳

ורבי יהודה סבר אל הקודש ומבית לפרכת בלא יבא ואל פני הכפרת בלא ימות

כ״ז ב:ט׳

מאי טעמא דרבנן אי סלקא דעתך כדקאמר רבי יהודה לכתוב רחמנא אל הקודש ואל פני הכפרת ולא בעי מבית לפרכת ואנא אמינא היכל מיחייב מבית לפרכת מבעיא מבית הפרכת דכתב רחמנא למה לי שמע מינה במיתה

כ״ז ב:י׳

ורבי יהודה אי כתב רחמנא אל הקודש ולא כתב מבית לפרכת הוה אמינא מאי קודש מבית לפרכת אבל היכל לאו נמי לא ורבנן ההוא לא מצית אמרת דהיכל כולו איקרי קודש שנאמר והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים

כ״ז ב:י״א

ורבי יהודה מאי טעמא אי סלקא דעתך כדקא אמרי רבנן לכתוב רחמנא אל הקודש ומבית לפרכת ולא בעי אל פני הכפרת ואנא אמינא מבית לפרוכת במיתה אל פני הכפרת מיבעיא אל פני הכפרת דכתב רחמנא למה לי שמע מינה אל פני הכפרת במיתה מבית לפרכת באזהרה

כ״ז ב:י״ב

ורבנן הכי נמי דלא צריך והאי דכתב רחמנא אל פני הכפרת למעוטי דרך משופש

כ״ז ב:י״ג

כדתנא דבי רבי אליעזר בן יעקב אל פני הכפרת קדמה זה בנה אב כל מקום שנאמר פני אינו אלא פני קדים

כ״ז ב:י״ד

ורבי יהודה לימא קרא פני מאי אל שמע מינה אל דוקא ורבנן אל לאו דוקא

כ״ז ב:ט״ו

ורבי יהודה דאמר אל פני הכפרת דוקא והזה אל נכח נמי דוקא

כ״ז ב:ט״ז

ורבנן מדהתם לאו דוקא הכא נמי לאו דוקא

כ״ז ב:י״ז

מתקיף לה רב יוסף לרבי יהודה מדאל דוקא (אל נכח) [על] נמי דוקא אלא דמקדש שני דלא הוו ארון וכפורת הכי נמי דלא עביד הזאות

כ״ז ב:י״ח

אמר רבה בר עולא אמר קרא וכפר את מקדש הקדש מקום המקודש לקודש

כ״ז ב:י״ט

רבא אמר הא והא רבנן

טקסטים

  • עברית: William Davidson Edition - Aramaic · רישיון: CC-BY-NC
  • אנגלית: William Davidson Edition - English · רישיון: CC-BY-NC

לאן עכשיו

להמשיך לקרוא