קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום

כ״ט א:א׳

ותמני סרי דקנים הא עשרין ותרתין כפתורין נמי אחד עשר כפתורין תרי דידה וששה דקנים וכפתר וכפתר וכפתר הא חד סר

כ״ט א:ב׳

אלא פרחים תשעה מנלן פרחים תרי דידה וששה דקנים תמניא הוו אמר רב שלמן כתיב עד ירכה עד פרחה מקשה היא

כ״ט א:ג׳

אמר רב גובהה של מנורה תשעה טפחים איתיביה רב שימי בר חייא לרב אבן היתה לפני מנורה ובה שלש מעלות שעליה הכהן עומד ומטיב את הנרות

כ״ט א:ד׳

אמר ליה שימי את כי קאמינא משפת קנים ולמעלה

כ״ט א:ה׳

כתיב והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מכלות זהב מאי מיכלות זהב אמר רב אמי שכילתו לכל זהב סגור של שלמה דאמר רב יהודה אמר רב עשר מנורות עשה שלמה וכל אחת ואחת הביא לה אלף ככר זהב והכניסוהו אלף פעמים לכור והעמידוהו על ככר

כ״ט א:ו׳

איני והכתיב וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה זהב סגור קא אמרינן

כ״ט א:ז׳

ומי חסר כולי האי והתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר מעשה והיתה [מנורת] בית המקדש יתירה על של משה בדינר זהב קורדיקיני והכניסוה שמונים פעמים לכור והעמידוה על ככר כיון דקאי קאי

כ״ט א:ח׳

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב על המנרה הטהרה שירדו מעשיה ממקום טהרה אלא מעתה על השלחן הטהור שירדו מעשיו ממקום טהור אלא טהור מכלל שהוא טמא הכא נמי טהורה מכלל שהיא טמאה

כ״ט א:ט׳

בשלמא התם כדריש לקיש דאמר ריש לקיש מאי דכתיב על השלחן הטהור מכלל שהוא טמא כלי עץ העשוי לנחת הוא וכל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה אלא מלמד שמגביהין אותו לעולי רגלים ומראים להם לחם הפנים ואומר להם ראו חיבתכם לפני המקום

כ״ט א:י׳

מאי חיבתכם כדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי נס גדול נעשה בלחם הפנים סילוקו כסידורו שנאמר לשום לחם חם ביום הלקחו

כ״ט א:י״א

אלא הכא טהורה מכלל שהיא טמאה פשיטא כלי מתכות נינהו וכלי מתכות מקבלין טומאה אלא שירדו מעשיה ממקום טהרה

כ״ט א:י״ב

תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר ארון של אש ושלחן של אש ומנורה של אש ירדו מן השמים וראה משה ועשה כמותם שנאמר וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר

כ״ט א:י״ג

אלא מעתה והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר הכי נמי הכא כתיב כמשפטו התם כתיב כתבניתם

כ״ט א:י״ד

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן גבריאל חגור כמין פסיקיא היה והראה לו למשה מעשה מנורה דכתיב וזה מעשה המנרה

כ״ט א:ט״ו

תנא דבי רבי ישמעאל שלשה דברים היו קשין לו למשה עד שהראה לו הקדוש ברוך הוא באצבעו ואלו הן מנורה וראש חדש ושרצים מנורה דכתיב וזה מעשה המנרה ראש חודש דכתיב החדש הזה לכם ראש חדשים שרצים דכתיב וזה לכם הטמא ויש אומרים אף הלכות שחיטה שנאמר וזה אשר תעשה על המזבח

כ״ט א:ט״ז

שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו ואפילו כתב אחד מעכבן פשיטא

כ״ט א:י״ז

אמר רב יהודה אמר רב לא נצרכה אלא לקוצה של יוד והא נמי פשיטא אלא לכאידך דרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב כל אות שאין גויל מוקף לה מארבע רוחותיה פסולה

כ״ט א:י״ח

אמר אשיאן בר נדבך משמיה דרב יהודה ניקב תוכו של הי כשר יריכו פסול אמר רבי זירא לדידי מפרשה לי מיניה דרב הונא ורבי יעקב אמר לדידי מפרשה לי מיניה דרב יהודה ניקב תוכו של הי כשר יריכו אם נשתייר בו כשיעור אות קטנה כשר ואם לאו פסול

כ״ט א:י״ט

אגרא חמוה דרבי אבא

כ״ט ב:א׳

איפסיקא ליה כרעא דהי דהעם בניקבא אתא לקמיה דרבי אבא אמר ליה אם משתייר בו כשיעור אות קטנה כשר ואם לאו פסול

כ״ט ב:ב׳

ראמי בר תמרי דהוא חמוה דרמי בר דיקולי איפסיקא ליה כרעא דויו דויהרג בניקבא אתא לקמיה דרבי זירא אמר ליה זיל אייתי ינוקא דלא חכים ולא טפש אי קרי ליה ויהרג כשר אי לא יהרג הוא ופסול

כ״ט ב:ג׳

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבונו של עולם מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות

כ״ט ב:ד׳

אמר לפניו רבונו של עולם הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו

כ״ט ב:ה׳

חזר ובא לפני הקדוש ברוך הוא אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני אמר לפניו רבונו של עולם הראיתני תורתו הראני שכרו אמר לו חזור חזר לאחוריו ראה ששוקלין בשרו במקולין אמר לפניו רבונו של עולם זו תורה וזו שכרה אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני

כ״ט ב:ו׳

אמר רבא שבעה אותיות צריכות שלשה זיונין ואלו הן שעטנז גץ אמר רב אשי חזינא להו לספרי דווקני דבי רב דחטרי להו לגגיה דחית ותלו ליה לכרעיה דהי

כ״ט ב:ז׳

חטרי להו לגגיה דחית כלומר חי הוא ברומו של עולם ותלו ליה לכרעיה דהי כדבעא מיניה רבי יהודה נשיאה מרבי אמי מאי דכתיב בטחו ביי׳ עדי עד כי ביה יי׳ צור עולמים אמר ליה כל התולה בטחונו בהקדוש ברוך הוא הרי לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא

כ״ט ב:ח׳

אמר ליה אנא הכי קא קשיא לי מאי שנא דכתיב ביה ולא כתיב יה

כ״ט ב:ט׳

כדדרש רבי יהודה בר רבי אילעאי אלו שני עולמות שברא הקדוש ברוך הוא אחד בהי ואחד ביוד ואיני יודע אם העולם הבא ביוד והעולם הזה בהי אם העולם הזה ביוד והעולם הבא בהי

כ״ט ב:י׳

כשהוא אומר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אל תקרי בהבראם אלא בהי בראם

כ״ט ב:י״א

ומפני מה נברא העולם הזה בהי מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא ומאי טעמא תליא כרעיה דאי הדר בתשובה מעיילי ליה

כ״ט ב:י״ב

וליעייל בהך לא מסתייעא מילתא כדריש לקיש דאמר ריש לקיש מאי דכתיב אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא לטהר מסייעין אותו בא לטמא פותחין לו ומאי טעמא אית ליה תאגא אמר הקדוש ברוך הוא אם חוזר אני קושר לו קשר

כ״ט ב:י״ג

מפני מה נברא העולם הבא ביוד מפני שצדיקים שבו מועטים ומפני מה כפוף ראשו מפני שצדיקים שבו כפוף ראשיהם מפני מעשיהן שאינן דומין זה לזה

כ״ט ב:י״ד

אמר רב יוסף הני תרתי מילי אמר רב בספרים ותניא תיובתיה חדא הא דאמר רב ספר תורה שיש בו שתי טעיות בכל דף ודף יתקן שלש יגנז

כ״ט ב:ט״ו

ותניא תיובתיה שלש יתקן ארבע יגנז תנא אם יש בו דף אחת שלימה מצלת על כולו אמר רבי יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב והוא דכתיב רוביה דספרא שפיר

כ״ט ב:ט״ז

אמר ליה אביי לרב יוסף אי אית בההוא דף שלש טעיות מאי אמר ליה הואיל ואיתיהיב לאיתקוני מיתקן והני מילי חסירות אבל יתירות לית לן בה חסירות מאי טעמא לא אמר רב כהנא משום דמיחזי כמנומר

כ״ט ב:י״ז

אגרא חמוה דרבי אבא הוה ליה יתירות בסיפריה אתא לקמיה דרבי אבא אמר ליה לא אמרן אלא בחסירות

טקסטים

  • עברית: William Davidson Edition - Aramaic · רישיון: CC-BY-NC
  • אנגלית: William Davidson Edition - English · רישיון: CC-BY-NC

לאן עכשיו

להמשיך לקרוא