מנחות מ״ח א

והשאר נאכלות בפדיון אמרוה רבנן קמיה דרב חסדא הא דלא כרבי

דאי רבי כיון דאמר שחיטה מקדשא דפריק להו היכא

אי דפריק להו מאבראי כיון דכתיב לפני ה׳ איפסיל להו ביוצא אי גוואי הא מעייל חולין לעזרה

אמר להו רב חסדא לעולם כרבי ופריק להו גוואי וחולין ממילא קא הוויין

אמר ליה רבינא לרב אשי והתניא כשהוא פודן אין פודן אלא בחוץ

הא ודאי רבי אלעזר ברבי שמעון היא דאי רבי הא איפסלו להו ביוצא

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי לימא תיהוי תיובתיה דרבי יוחנן מיהא דאיתמר תודה ששחטה על שמונים חלות חזקיה אמר קדשו ארבעים מתוך שמונים ורבי יוחנן אמר לא קדשו ארבעים מתוך שמונים

ולאו מי איתמר עלה אמר רבי זירא הכל מודים היכא דאמר ליקדשו ארבעים מתוך שמונים דקדשה הכא נמי דאמר ליקדשו תרתי מתוך ארבע

תני רבי חנינא טירתא קמיה דרבי יוחנן שחט ארבעה כבשים על שתי חלות מושך שנים מהן וזורק דמן שלא לשמן

שאם אי אתה אומר כך הפסדת את האחרונים

אמר לו רבי יוחנן וכי אומר לו לאדם עמוד וחטא בשביל שתזכה

והתנן אברי חטאת שנתערבו באברי עולה רבי אליעזר אומר יתנו למעלה ורואה אני את בשר חטאת למעלה כאילו היא עצים וחכמים אומרים תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה

אמאי לימא עמוד וחטא בשביל שתזכה

עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרינן עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה לא אמרינן

ובחדא מילתא מי אמר והא תניא כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן או ששחטן בין לפני זמנן בין לאחר זמנן הדם יזרק והבשר יאכל

ואם היתה שבת לא יזרוק ואם זרק הורצה להקטיר אימורין לערב

ואמאי לימא עמוד חטא בשביל שתזכה

עמוד חטא בשבת כדי שתזכה בשבת אמרינן עמוד חטא בשבת כדי שתזכה בחול לא אמרינן

ובתרתי מילי לא אמר והתנן חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה ובתחתונה חולין טמאין מודה רבי אליעזר ורבי יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל

ואם לאו רבי אליעזר אומר