תלמוד בבלי
מנחות נ״ג ב
חלק מ: דף נ״ג
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
בן ידיד זה אברהם דכתיב מה לידידי בביתי ויבנה ידיד זה בית המקדש דכתיב מה ידידות משכנותיך לידיד זה הקדוש ברוך הוא דכתיב אשירה נא לידידי
בחלקו של ידיד זה בנימין שנאמר לבנימין אמר ידיד ה׳ ישכן לבטח עליו ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל דכתיב נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה
יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים יבא טוב זה משה דכתיב ותרא אותו כי טוב הוא ויקבל טוב זו תורה דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם מטוב זה הקדוש ברוך הוא דכתיב טוב ה׳ לכל לטובים אלו ישראל דכתיב הטיבה ה׳ לטובים
יבא זה ויקבל זאת מזה לעם זו יבא זה זה משה דכתיב כי זה משה האיש ויקבל זאת זו התורה דכתיב וזאת התורה אשר שם משה מזה זה הקדוש ברוך הוא דכתיב זה אלי ואנוהו לעם זו אלו ישראל שנאמר עם זו קנית
אמר רבי יצחק בשעה שחרב בית המקדש מצאו הקדוש ברוך הוא לאברהם שהיה עומד בבית המקדש אמר לו מה לידידי בביתי
אמר לו על עיסקי בני באתי אמר לו בניך חטאו וגלו אמר לו שמא בשוגג חטאו אמר לו עשותה המזמתה אמר לו שמא מיעוטן חטאו אמר לו הרבים
היה לך לזכור ברית מילה אמר לו ובשר קדש יעברו מעליך אמר לו שמא אם המתנת להם היו חוזרין בתשובה אמר לו כי רעתכי אז תעלזי
מיד הניח ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה ואמר לו שמא חס ושלום אין להם תקנה יצתה בת קול ואמרה לו זית רענן יפה פרי תאר קרא ה׳ שמך מה זית זו אחריתו בסופו אף ישראל אחריתן בסופן
לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו אמר רבי חיננא בר פפא לקול מיליהן של מרגלים ניתרועעו דליותיהן של ישראל דאמר רבי חיננא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה כי חזק הוא ממנו אל תיקרי ממנו אלא ממנו כביכול שאפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם
מתקיף לה רבי חייא ברבי חיננא האי לקול המולה גדלה לקול מלה מיבעיא ליה אלא אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם קולך שמעתי וחמלתי עליהם אני אמרתי ישתעבדו בארבע מלכיות כל אחת ואחת כשיעור ארבע מלכיות
השתא כל חדא וחדא מאי דפסיק לה ואיכא דאמרי אני אמרתי בזה אחר זה עכשיו בבת אחת
אמר רבי יהושע בן לוי למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ואמר רבי יוחנן למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא על ידי יסורין
רבי מאיר אומר השאור בודה להן מתוכן ומחמיצן [וכו׳] מאי חסירה או יתירה
אמר רב חסדא עיסת השאור עבה נמצאת יתירה מדת העשרון רכה נמצאת חסירה
סוף סוף כי קא כייל לעשרון קא כייל
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו לכמות שהן היתה משערינן
ולישקול פורתא מיניה וליחמציה מאבראי וליתיה ונילושיה בהדיה גזירה דלמא אתי לאיתויי מעלמא
תנו רבנן אין מחמיצין
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- מנחות נ״ג א עמוד
- מנחות נ״ד א עמוד
- דף נ״ג