מנחות ס״ח א

מתוך שלא היתרתה לו אלא על ידי קיטוף זכור הוא

אמר ליה אביי תינח קצירה טחינה והרקדה מאי איכא למימר

הא לא קשיא טחינה בריחיא דידא הרקדה על גבי נפה

בית השלחין דשריא קצירה דתנן קוצרין בית השלחין שבעמקים אבל לא גודשין מאי איכא למימר

אלא אמר אביי חדש בדיל מיניה חמץ לא בדיל מיניה

אמר רבא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא

אלא אמר רבא דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן לא קשיא הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל אכיל מיניה

רב אשי אמר דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא קמח קלי תנן

והא דרב אשי ברותא היא תינח מקלי ואילך עד קלי מאי איכא למימר

וכי תימא הכא נמי על ידי קיטוף וכדרבה בית השלחין דשריא קצירה מאי איכא למימר אלא הא דרב אשי ברותא היא

מתני׳ משקרב העומר הותר חדש מיד הרחוקים מותרין מחצות היום ולהלן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור

אמר רבי יהודה והלא מן התורה הוא אסור שנאמר עד עצם היום הזה מפני מה הרחוקים מותרין מחצות היום ולהלן מפני שהן יודעין שאין בית דין מתעצלין בו

גמ׳ רב ושמואל דאמרי תרוייהו בזמן שבית המקדש קיים עומר מתיר בזמן שאין בית המקדש קיים האיר מזרח מתיר

מאי טעמא תרי קראי כתיבי כתיב עד יום הביאכם וכתיב עד עצם היום הזה הא כיצד

כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים

רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו אפילו בזמן שבית המקדש קיים האיר מזרח מתיר והכתיב עד הביאכם למצוה

משקרב העומר הותר חדש מיד למצוה

העומר היה מתיר במדינה ושתי הלחם במקדש למצוה