תלמוד בבלי
מנחות ע״ג
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
תלמוד לומר וכל המנחה אשר תאפה בתנור לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו
יכול לא יחלקו מנחות כנגד זבחים שלא קמו תחתיהן בדלות אבל יחלקו מנחות כנגד עופות שהרי קמו תחתיהן בדלות תלמוד לומר וכל נעשה במרחשת לכל בני אהרן תהיה
יכול לא יחלקו מנחות כנגד עופות שהללו מיני דמים והללו מיני קמחים יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו והללו מיני דמים תלמוד לומר ועל מחבת לכל בני אהרן תהיה
יכול לא יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו עשייתן ביד והללו עשייתן בכלי אבל יחלקו מנחות כנגד מנחות שאלו ואלו עשייתן ביד תלמוד לומר וכל מנחה בלולה בשמן לכל בני אהרן תהיה
יכול לא יחלקו מחבת כנגד מרחשת ומרחשת כנגד מחבת שזו מעשיה קשין וזו מעשיה רכין אבל יחלקו מחבת כנגד מחבת ומרחשת כנגד מרחשת תלמוד לומר וחרבה לכל בני אהרן תהיה
יכול לא יחלקו בקדשי קדשים אבל יחלקו בקדשים קלים תלמוד לומר איש כאחיו ואם על תודה כשם שאין חולקין בקדשי קדשים כך אין חולקים בקדשים קלים
איש איש חולק ואפילו בעל מום ואין קטן חולק ואפילו תם
ההוא מכל נפקא והא אפיקתיה לכדרבי יוסי ברבי יהודה אלא ההוא מוכל
רבינא אמר אתיא מדתני לוי דתני לוי לכל קרבנם ולכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם
כל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע סלקא דעתך אמינא מן האש כתב רחמנא קא משמע לן
לכל מנחתם לרבות מנחת העומר ומנחת קנאות סלקא דעתך אמינא ואכלו אתם אשר כפר בהם אמר רחמנא והאי להתיר קא אתיא ואידך נמי לברר קא אתיא קא משמע לן
לכל חטאתם לרבות חטאת העוף סלקא דעתך אמינא נבילה היא קא משמע לן
לכל אשמם לרבות אשם נזיר ואשם מצורע אשם מצורע בהדיא כתיב ביה כי כחטאת האשם הוא לכהן
אלא לרבות אשם נזיר כאשם מצורע סלקא דעתך אמינא להכשיר קא אתי קא משמע לן
אשר ישיבו זה גזל הגר לך היא ולבניך שלך היא ולבניך אפילו לקדש בו את האשה
אמר רב הונא
שלמי הגוים עולות איבעית אימא קרא ואיבעית אימא סברא איבעית אימא סברא גוי לבו לשמים
ואיבעית אימא קרא אשר יקריבו לה׳ לעלה כל דמקרבי עולה ליהוי
מתיב רב חמא בר גוריא גוי שהתנדב להביא שלמים נתנן לישראל ישראל אוכלן נתנן לכהן הכהן אוכלן
אמר רבא הכי קא אמר על מנת שיתכפר בהן ישראל ישראל אוכלן על מנת שיתכפר בהן כהן כהן אוכלן
מתיב רב שיזבי אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת גוים אמר רבי יוחנן לא קשיא הא רבי יוסי הגלילי הא רבי עקיבא
דתניא איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות את הגוים שנודרין נדרים ונדבות כישראל
אשר יקריבו לה׳ לעולה אין לי אלא עולה שלמים מנין תלמוד לומר נדריהם תודה מנין תלמוד לומר נדבותם
מנין לרבות העופות והיין והלבונה והעצים תלמוד לומר נדריהם לכל נדריהם נדבותם לכל נדבותם
אם כן מה תלמוד לומר עולה עולה פרט לנזירות דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר אשר יקריבו לה׳ לעלה אין לי אלא עולה בלבד
והאי פרט לנזירות מהכא נפקא מהתם נפקא דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר בני ישראל נודרין ואין הגוים נודרים
אי מהתם הוה אמינא קרבן הוא דלא לייתי אבל נזירות חלה עלייהו קא משמע לן
כמאן אזלא הא דתנן אמר רבי שמעון שבעה דברים התקינו בית דין וזה אחד מהן גוי ששלח עולתו ממדינת הים ושילח עמה נסכיה קריבין משלו ואם לאו קריבין משל ציבור
לימא רבי יוסי הגלילי ולא רבי עקיבא אפילו תימא רבי עקיבא עולה וכל חבירתה
מאן תנא להא דתנו רבנן אזרח אזרח מביא נסכים ואין הגוי מביא נסכים יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים תלמוד לומר ככה מני לא רבי יוסי הגלילי ולא רבי עקיבא
אי רבי יוסי הגלילי הא אמר אפילו יין נמי אי רבי עקיבא הא אמר עולה אין מידי אחרינא לא
איבעית אימא רבי יוסי הגלילי ואיבעית אימא רבי עקיבא איבעית אימא רבי יוסי הגלילי סמי מההיא יין ואיבעית אימא רבי עקיבא עולה וכל חבירתה
רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים [וכו׳] מנא הני מילי
דתנו רבנן והיתה לכהן כמנחה שתהא עבודתה כשרה בו
אתה אומר שתהא עבודתה כשרה בו או אינו אלא להתיר מנחת חוטא של כהנים ומה אני מקיים וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל מנחת נדבתו אבל חובתו תהא נאכלת
תלמוד לומר והיתה לכהן כמנחה מקיש חובתו לנדבתו מה נדבתו אינה נאכלת אף חובתו אינה נאכלת אמר רבי שמעון וכי נאמר והיתה לכהן כמנחתו והלא לא נאמר אלא כמנחה אלא להקיש