מנחות צ׳ ב

משלש ועמדו מארבע מספק מארבע שיד הקדש על העליונה

תניא כוותיה דרבי חייא בר יוסף תניא כוותיה דרבי יוחנן

תניא כוותיה דרבי חייא בר יוסף בירוצי מידות הללו מה היו עושין בהן אם יש זבח אחר יקריבו עמו ואם לנו יפסלו בלינה ואם לאו מקיצין בהן את המזבח וקיץ זה מהו עולות הבשר לשם ועורות לכהנים

תניא כוותיה דרבי יוחנן המקבל עליו לספק סלתות מארבע ועמדו משלש מספק מארבע משלש ועמדו מארבע מספק מארבע שיד הקדש על העליונה וזהו ששנינו מותר נסכים לקיץ המזבח

מתני׳ כל קרבנות הציבור והיחיד טעונין נסכים חוץ מן הבכור והמעשר והפסח והחטאת והאשם אלא שחטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים

גמ׳ תנו רבנן

ועשיתם אשה לה׳ יכול כל העולה לאישים יהא טעון נסכים אפילו מנחה תלמוד לומר עלה שלמים מנין תלמוד לומר זבח תודה מנין תלמוד לומר או זבח

יכול שאני מרבה אף בכור ומעשר ופסח וחטאת ואשם תלמוד לומר לפלא נדר או בנדבה בא בנדר ונדבה טעון נסכים שאינו בא בנדר ונדבה אין טעון נסכים

משמע להוציא את אלו אוציא את חובות הבאות מחמת הרגל ברגל ומאי נינהו עולות ראייה ושלמי חגיגה תלמוד לומר או במועדיכם כל הבא במועדיכם טעון נסכים

משמע להביא את אלו אביא שעירי חטאת הואיל ובאין חובה ברגל תלמוד לומר וכי תעשה בן בקר

בן בקר בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה בן בקר מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה

לעשות ריח ניחח לה׳ מן הבקר או מן הצאן מה תלמוד לומר לפי שנאמר עלה שומע אני אפילו עולת העוף במשמע תלמוד לומר מן הבקר או מן הצאן דברי רבי יאשיה

רבי יונתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר זבח ועוף אינו זבח אם כן מה תלמוד לומר מן הבקר או מן הצאן לפי שנאמר אדם כי יקריב מכם קרבן לה׳ מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן יכול האומר הרי עלי עולה יביא משניהם תלמוד לומר מן הבקר או מן הצאן רצה אחד מביא רצה שנים מביא

ורבי יונתן למה לי קרא האמר עד שיפרוט לך הכתוב יחדו

איצטריך סלקא דעתך אמינא