תלמוד בבלי
מנחות צ״ו א
חלק מ: דף צ״ו
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
מסוכן הוא ורבי יהודה ורבי שמעון בגמרא פליגי
דיקא נמי דקתני רבי שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות אבית פאגי שמע מינה
מתני׳ חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים ודוחות את השבת טחינתן והרקדתן אינו דוחה את השבת כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת ושאי אפשר לה לעשותה מערב שבת דוחה את השבת
כל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ואין בהן מעשה כלי בחוץ
שתי הלחם ארכן שבעה טפחים ורחבן ארבעה טפחים וקרנותיה ארבע אצבעות לחם הפנים ארכן עשרה טפחים ורחבן חמשה טפחים וקרנותיו שבע אצבעות
רבי יהודה אומר שלא תטעה זדד יהז בן זומא אומר ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד לחם פנים שיהו לו פנים
השולחן ארכו עשרה ורחבו חמשה לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה
נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן וכופל טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן נמצא ארכו ממלא רחבו של שולחן דברי רבי יהודה
רבי מאיר אומר השלחן ארכו שנים עשר ורחבו ששה לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה
נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן כופל טפחיים מכאן וטפחיים מכאן וטפחיים ריוח באמצע כדי שתהא הרוח מנשבת בהם
אבא שאול אומר שם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים אמרו לו והרי כבר נאמר ונתת על המערכת לבנה זכה אמר להם הרי כבר נאמר ועליו מטה מנשה
וארבעה סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן שהיו סומכין בהם שנים לסדר זה ושנים לסדר זה ועשרים ושמונה קנים כחצי קנה חלול ארבעה עשר לסדר זה וארבעה עשר לסדר זה
לא סידור קנים ולא נטילתם דוחה את השבת אלא נכנס מערב שבת ושומטו ונותנו לארכו של שלחן
כל הכלים שהיו במקדש ארכן לארכו של בית
גמ׳ כל המנחות יש בהן מעשה כלי מבפנים שאלו את רבי זו מנין אמר להם הרי הוא אומר ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את החטאת ואת האשם אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה
מנחה דומיא דאשם וחטאת מה אשם וחטאת טעונין כלי אף מנחה נמי טעונה כלי
השולחן ארכו עשרה
אמר רבי יוחנן לדברי האומר טפחיים ומחצה כופל נמצא שלחן מקדש חמשה עשר טפחים למעלה לדברי האומר טפחים כופל נמצא שלחן מקדש שנים עשר טפחים למעלה
והאיכא קנים קנים שקועי משקע להו
מאי טעמא משום איעפושי לחם סוף סוף קא מיעפש לחם דמגבה ליה פורתא
והאיכא ההוא פורתא כיון דלא הוי טפח לא חשיב ליה
והאיכא בזיכין בגוויה דלחם הוו יתבי ולבהדי לחם הוו קיימי והאיכא קרנות קרנות לגוויה דלחם כייף להו ולחם עלייהו נח ליה
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- מנחות צ״ה ב עמוד
- מנחות צ״ו ב עמוד
- דף צ״ו