מנחות צ״ח ב

דוחקין ובולטין בפרוכת ודומין כמין שני דדי אשה שנאמר צרור המר דודי לי בין שדי ילין

ומנלן דבדיו לפותיא דארון הוו יתבי דילמא לארכו דארון הוו יתבי אמר רבי יהודה תרי גברי באמתא ופלגא לא מסתגי להו

ומנא לן דבארבעה הוו דרו להו דכתיב ונסעו הקהתים תרי נשאי המקדש נמי תרי

תנו רבנן עשרה שולחנות עשה שלמה המלך שנאמר ויעש שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול

ואם תאמר חמשה מימין הפתח וחמשה משמאל הפתח אם כן מצינו ששולחן בדרום והתורה אמרה והשלחן תתן על צלע צפון

אלא של משה באמצע חמשה מימינו וחמשה משמאלו

תנו רבנן עשר מנורות עשה שלמה שנאמר ויעש את המנרות הזהב עשר כמשפט ויתן בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול

ואם תאמר חמשה מימין הפתח וחמשה משמאל הפתח אם כן מצינו מנורה בצפון והתורה אמרה ואת המנורה נכח השלחן

אלא של משה באמצע חמשה מימינה וחמשה משמאלה

תני חדא מחצי בית ולפנים היו מונחין ותני חדא משליש הבית ולפנים היו מונחין

ולא קשיא מר קא חשיב בית קדשי הקדשים בהדי היכל מר לא קא חשיב בית קדשי הקדשים בהדי היכל

תנו רבנן מזרח ומערב היו מונחין דברי רבי רבי אלעזר ברבי שמעון אומר צפון ודרום מאי טעמא דרבי גמר ממנורה מה מנורה מזרח ומערב אף הני נמי מזרח ומערב

ומנורה גופה מנלן מדכתיב בנר מערבי יערך אתו [אהרן וגו׳] לפני ה׳

מכלל דכולהו לאו לפני ה׳ ואי סלקא דעתך צפון ודרום כולהו נמי לפני ה׳ נינהו

ורבי אלעזר ברבי שמעון מאי טעמא גמר מארון מה ארון צפון ודרום אף הני נמי צפון ודרום ורבי נמי ליגמר מארון דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מבפנים

ורבי אלעזר ברבי שמעון ליגמר ממנורה אמר לך מנורה גופה צפון ודרום הוה מנחה

אלא הכתיב יערך אתו אהרן ובניו דמצדד להו אצדודי

דתניא אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות מלמד שהיו מצדדין פניהם כלפי נר אמצעי אמר רבי נתן מכאן שאמצעי משובח

בשלמא למאן דאמר מזרח ומערב היינו דהוו יתיבי עשרה בעשרים אלא למאן דאמר צפון ודרום עשרה בעשרים היכי הוו יתבי

ותו כהנים היכי הוו עיילי ותו מצינו חמשה שלחנות בדרום ותו שלחן דמשה היכא מנח ליה

וליטעמיך למאן דאמר מזרח ומערב נמי שלחן דמשה היכא הוה מנח ליה

אלא מי סברת חד דרא הוה תרי דרי נינהו